ביטוח לאומי – נכות מעבודה
ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למי שנפגע עקב עבודתו ולפצותו על אובדן הכנסתו בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה נעשה בלתי כשיר לעבוד. לשם כך משלם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה של עד 3 חודשים.
לאחר תקופה זו, אם נותרה לנפגע נכות – גופנית או נפשית – כתוצאה מהפגיעה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק חד פעמי, בהתאם לדרגת הנכות שתקבע לו ע"י ועדה רפואית. אם הנפגע נפטר כתוצאה מהפגיעה בעבודה, תשולם לבני משפחתו קצבה או מענק.
סכום קצבת הנכות נגזר מהכנסתו של הנפגע בשלושת החודשים שלפני הפגיעה. סכום הקצבה החודשית הוא למעשה מכפלה של דרגת הנכות כפול 75% מהשכר הממוצע של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה.
הליך ההכרה כנפגע עבודה מורכב משני שלבים עיקריים. בשלב הראשון, יש להגיש בקשה לדמי פגיעה. הבקשה לדמי פגיעה היא למעשה גם התביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה במסגרתה נבחנת השאלה האם הפגיעה קשורה בקשר סיבתי לתנאי העבודה. את הבקשה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך שנה מיום הפגיעה.
בשלב השני, לאחר הכרה באירוע כפגיעה מעבודה, יש להגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות (תביעה לגמלת נכות). את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מהמועד שבו הכיר המוסד לביטוח לאומי בפגיעה כפגיעה בעבודה.
איחור מעבר ל-12 חודשים בהגשת כל אחת מהתביעות (תביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה ולאחר מכן התביעה לקביעת דרגת נכות וקבלת גמלת נכות מעבודה) עלול לגרום לכך שהמוסד לביטוח לאומי יעניק את הגמלה/הקצבה רק ממועד הגשת הבקשה ולא ממועד תחילת הנכות.
הואיל ובהליך ההכרה לנכות מעבודה נדרש המבקש להוכיח קשר סיבתי בין הנכות לבין תנאי העבודה, הליך ההכרה עשוי להיות מורכב. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי טרם הגשת הבקשה להכרה, על מנת לקבל סיוע בבניית האסטרטגיה הנכונה מתוך הכרות עם הפסיקה הענפה בתחום.
