הייצוג המשפטי שעשוי להכריע את גורל ההליך
המקום שבו רפואה, משפט ומנהל נפגשים
עורך דין תביעת משרד הביטחון פועל במרחב ייחודי שבו משתלבים דיני הנכים, המשפט המנהלי, הרפואה והמשפט הראייתי לכדי מערכת אחת מורכבת ורבת־שכבות. בניגוד להליך אזרחי רגיל, שבו שני צדדים פרטיים מנהלים מחלוקת שוות־כוחות יחסית, כאן ניצב הנפגע מול רשות שלטונית גדולה ובעלת מנגנונים רפואיים, משפטיים ומנהליים פנימיים. כבר משלב הגשת התביעה נבחנות שאלות כבדות משקל: האם קיים קשר סיבתי בין תנאי השירות לפגיעה, האם מדובר בנכות זמנית או צמיתה, האם מתקיים מצב רפואי קודם, ומהו שיעור תרומת השירות למצב הרפואי שנוצר בפועל.
הטעות הנפוצה של נפגעים רבים היא ההנחה כי עצם קיומה של פגיעה במהלך השירות מבטיחה הכרה וזכאות. בפועל, ההכרה מותנית בבניית תשתית ראייתית מדויקת ומלאה, הכוללת תיעוד רפואי רציף, חוות דעת מותאמות לשאלות שבמחלוקת, עדויות שירות ולעיתים גם חקירה נגדית של מומחים. היעדרו של מסמך אחד קריטי או קיומה של סתירה לא מוסברת בין מקורות רפואיים עלולים להביא לדחיית התביעה גם כאשר הפגיעה עצמה אמיתית ומהותית. המערכת אינה פועלת על בסיס תחושת צדק סובייקטיבית, אלא לפי כללי הוכחה נוקשים שנקבעו בדין ובפסיקה.
אופן ניסוח התביעה, בחירת המסלול המשפטי הנכון, הצגת החומר בפני הוועדות הרפואיות והיכולת להתמודד עם טענות נגדיות של אגף השיקום – כל אלה הופכים לגורמים מכריעים בתוצאה הסופית. לפיכך, ההליך כולו מנוהל כהליך אסטרטגי מתמשך ולא כפעולה טכנית חד־פעמית.
נקודות מפתח בהתנהלות נכונה מול אגף השיקום
התנהלות מקצועית בתיקי תביעות משרד הביטחון מחייבת תשומת לב לכל אחד מן הרכיבים הבאים:
• בניית תיק רפואי מסודר, מלא ורציף כבר מהשלב הראשון.
• זיהוי מוקדם של טענות אפשריות בדבר מצב רפואי קודם.
• התאמת חוות הדעת הרפואיות לנקודות המחלוקת הספציפיות בתיק.
• הכנה יסודית להופעה בפני הוועדה הרפואית.
• ניהול ההליך תוך שמירה קפדנית על מועדים ולוחות זמנים סטטוטוריים.
• הגשת ערר או ערעור מנומק כאשר הקביעה אינה תואמת את הראיות.
• מעקב שוטף אחר יישום הזכויות שנקבעו בהחלטות הוועדות.
• בחינה מתמדת של אפשרות להחמרת מצב בעת שינוי בנתונים הרפואיים.
היעדר שליטה באחד מן השלבים הללו עלול להשפיע באופן ישיר על עצם ההכרה בנכות, על שיעורה ועל היקף הזכויות הכלכליות והשיקומיות שיינתנו לנפגע.
סיכום
ההליך מול משרד הביטחון אינו הליך טכני של מילוי טפסים, אלא מהלך משפטי אסטרטגי ארוך טווח, שלעיתים נמשך שנים ומשפיע באופן ישיר על מצבו הכלכלי, התפקודי והרפואי של הנפגע.
לסיכומו של דבר, הבחירות המתקבלות כבר בתחילת הדרך – סוג חוות הדעת, אופן הצגת נסיבות הפגיעה, ניסוח טענת הקשר הסיבתי וההתמודדות עם טענות מצב קודם – מלוות את התיק לאורך כל שלביו ולעיתים קובעות מראש את גבולות ההצלחה. מאחר שמדובר בזכויות סוציאליות מתמשכות, טעות בשיעור הנכות או במועד תחילתה עלולה להצטבר לפער כספי משמעותי לאורך שנים. לפיכך, התנהלות נכונה מחייבת הבנה מערכתית של הדרך שבה מתקבלות החלטות, של משקל הראיות הרפואיות ושל אופן פרשנות הפסיקה בוועדות ובערכאות. רק כך ניתן למצות את הזכויות במלואן, ללא דחיות מיותרות וקביעות חסרות. לפרטים מלאים בטלפון: 050-7706701
בקרו באתר עו"ד אורי צפורי לקבלת הסברים ברורים על הליך ההכרה בזכויות.
