הכרה בפגיעה רפואית שנגרמה במהלך השירות – מה באמת נחשב עקב השירות
כיצד מוכיחים קשר בין שירות צבאי לבין מחלה שהתפרצה במהלכו
עו"ד מול משרד הביטחון נדרש לא פעם להתמודד עם מקרים שבהם חיילים לוקים במחלה במהלך השירות, אך משרד הביטחון טוען כי אין מדובר בפגיעה המזכה בהכרה משום שמדובר במחלה "שגרתית" שיכולה הייתה להתרחש גם באזרחות. פסק הדין רע״א 2652/19 עוסק בדיוק בסוגיה זו, ומספק הלכה חשובה שמרחיבה באופן משמעותי את ההגנה על זכויות חיילים. במקרה זה, לוחם בשירות סדיר לקה במחלה ויראלית שהתפרצה במהלך שירותו בבסיס צבאי, ובהמשך התפתחה אצלו תסמונת נוירולוגית קשה שפגעה בידו. ועדת הערעורים הכירה בקשר שבין המחלה לשירות, אך בית המשפט המחוזי שלל את הקשר בטענה שאין מדובר באירוע חריג או ייחודי לשירות הצבאי. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקבע קביעה עקרונית: כאשר מדובר במחלה שאינה קונסטיטוציונלית –כלומר מחלה שלא הייתה חבויה בגופו של החייל לפני השירות – אין צורך להוכיח אירוע חריג, רשלנותתשל הצבא או ייחודיות יוצאת דופן של תנאי השירות. די בכך שהוכח שהחייל נדבק במחלה בזמן השירו ובמסגרתו ,כדי להכיר בקשר הסיבתי המשפטי. מדובר בהלכה חשובה שמונעת ממשרד הביטחון להתחמק מהכרה במקרים רבים של פגיעות רפואיות שהתפתחו מתוך תנאי השירות הרגילים .
נקודות מרכזיות מפסק הדין והשלכותיהן על חיילים ונפגעים
בית המשפט הבחין הבחנה חדה בין מחלה קונסטיטוציונלית )חבויה( לבין מחלה חדשה שנוצרה במהלך השירות.
נקבע כי מחלה ויראלית שהתפרצה בבסיס צבאי אינה דורשת הוכחת אירוע חריג או מחדל של הצבא.
אין דרישה להראות אשם, רשלנות או תנאי תברואה לקויים מצד הצבא.
עצם ההידבקות במסגרת השירות הצבאי מספיקה לצורך הוכחת דרישת ה"עקב".
הלכת אביאן חלה רק כאשר מדובר במחלה שהייתה רדומה בגוף החייל עוד לפני הגיוס.
בית המשפט הדגיש כי חוק הנכים הוא חוק סוציאלי שיש לפרשו ברוחב לב לטובת החיילים.
גם מחלה “טריוויאלית” כמו וירוס נשימתי יכולה להוביל להכרה בנכות אם הוכח הקשר לשירות.
פסק הדין משליך גם על תיקים מתחום רשלנות רפואית צה"ל ,שבהם נטען לעיתים בטעות כי ללא רשלנות מובהקת אין זכאות להכרה.
לסיכום: כך מגינים נכון על הזכויות מול משרד הביטחון
פסק הדין רע״א 2652/19 משנה את נקודת האיזון לטובת החיילים ומבהיר כי אין להציב רף בלתי אפשרי להוכחת הקשר הסיבתי בין השירות לבין מחלה שהתפרצה במהלך השירות. חייל אינו נדרש להראות כי הצבא התרשל, אינו נדרש להראות תנאים חריגים או אירועים יוצאי דופן, ואינו נדרש להוכיח שהמחלה “ייחודית” לשירות. די בכך שיוכיח – ברמה מתקבלת מאוד על הדעת – כי נדבק או חלה במהלך השירות עצמו.
משמעות הדברים היא רחבה: חיילים רבים שנדחו בעבר בטענה כי “כל אחד יכול היה לחלות כך גם באזרחות” – זכאים כיום לבחינה מחודשת של עניינם. הצבא אינו מבוטח מפני מחלות שגרתיות, ואחריותו חלה גם כאשר הפגיעה נוצרה מתוך תנאי השירות הרגילים ולא כתוצאה מאירוע חריג.
משרד עורכי דין אורי צפורי מלווה מזה למעלה משלושה עשורים חיילים, משרתי קבע, לוחמים ובני משפחותיהם בכל סוגי ההליכים מול אגף השיקום – מקביעת דרגת נכות, דרך עררים, ועד ערעורים בבתי המשפט. אנו יודעים כיצד לבנות תשתית רפואית־משפטית מלאה, כיצד להתמודד עם חוות דעת סותרות, וכיצד להפוך דחיות להכרות.
אם נדחית על ידי קצין התגמולים, אם נטען שאין קשר לשירות, או אם אתה מתלבט כיצד לפעול – אתה מוזמן ליצור קשר לקבלת ייעוץ מקצועי ואישי: 050-7706701
