הליך ההכרה – נכי צה"ל
אם נפגעתם או חליתם במהלך שירות סדיר, מילואים או קבע, בצה"ל או בכוחות הביטחון (משמר הגבול, שב"ס, שב"כ ועוד) ייתכן שאתם זכאים להכרה בנכות מאגף השיקום במשרד הביטחון.
אם הנכות תוכר ככזו הקשורה לשירות, אתם עשויים להיות זכאים לקבלת תגמול, קצבה, טיפול רפואי והטבות בתחומים שונים כגון – בריאות, תמיכה נפשית, התמודדות עם פוסט טראומה, סיוע כלכלי ומקצועי, דיור, לימודים ועוד.
על מנת לקבל את ההכרה, על המבקש לעמוד במספר תנאים מצטברים, הקבועים בחוק הנכים (תגמולים ושיקום).
ראשית, על המבקש להוכיח כי כתוצאה מהחבלה, המחלה או הפגיעה הנפשית הוא נותר עם נכות – כלומר עם פגיעה בכושר התפקוד מבחינה גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית.
שנית, עליו להוכיח כי החבלה, המחלה או הפגיעה הנפשית אירעו במהלך שירותו. הוכחת תנאי זה עשויה לעיתים להיות מורכבת – למשל כאשר הבקשה מוגשת מספר שנים לאחר הפגיעה.
בשלב השלישי, על המבקש להוכיח כי החבלה, המחלה או הפגיעה הנפשית נגרמו עקב השירות. תנאי ה"עקב" הוא בד"כ התנאי הקשה ביותר להוכחה. הוא יכול להתקיים הן כאשר מדובר באירוע נקודתי ברור ומובהק והן כאשר מדובר בתנאי שירות היכולים להסביר את הופעת החבלה או המחלה.
ניתן להגיש בקשה להכרה בנכות עד שלוש שנים מיום השחרור מהשירות. עם זאת, אם יש תיעוד אובייקטיבי של אירוע הפגיעה ותוצאותיה, ניתן להגיש בקשה להכרה גם אם חלפו יותר משלוש שנים מהשחרור.
ההחלטה בבקשה תינתן ע"י קצין התגמולים לאחר איסוף חומר רפואי ועובדתי ולאחר בחינת שאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לשירות. במקרים רבים, קצין התגמולים עשוי להפנות את מגיש הבקשה לבדיקה אצל מומחה רפואי אשר יבחן הן את קיומה של הנכות והן את שאלת הקשר הסיבתי לשירות.
הליך ההכרה עשוי להיות מורכב. הכנה ראויה וליווי מקצועי עשויים לשנות את התוצאה מן הקצה אל הקצה.
