כיצד מוכיחים קשר סיבתי בין מחלת נפש לשירות בצה״ל?

שלבי ההוכחה בתביעות מחלה קונסטיטוציונאלית

הגשת תביעה נגד משרד הביטחון בגין מחלת נפש קונסטיטוציונאלית היא מההליכים המורכבים ביותר בדיני הנכים, שכן מדובר במחלה שנטען כי קיננה באדם מבעוד מועד, אך פרצה בפועל רק במהלך

השירות. פסק הדין רע״א 7796/20 סלל דרך ברורה כיצד יש לבחון את הקשר הסיבתי במקרים אלה,

וקבע הבחנה יסודית בין שני שלבי ההוכחה: השלב העובדתי־רפואי והשלב המשפטי־נורמטיבי. במקרה שנדון, מדובר בחייל שהתנדב לשירות קרבי, חווה עומסי שירות כבדים, בדידות, כליאה, קשיי הסתגלות ולחץ מתמשך – שבמהלכם התפרצה אצלו סכיזופרניה. הוועדות דחו את תביעתו בטענה

שמדובר במחלה קונסטיטוציונאלית שלא נגרמה עקב השירות. בית המשפט העליון קבע בצורה תקדימית: גם אם קיימת נטייה מוקדמת – אין בכך כדי לנתק автоматически את הקשר לשירות. יש לבחון כיצד נבחן הקשר הסיבתי ובאילו כלים משפטיים.

מבנה הקשר הסיבתי לפי הפסיקה – שלבי ההוכחה

 קשר סיבתי עובדתי –נבחן במישור הרפואי: האם קיימת סמיכות זמנים בין השירות לפרוץ

המחלה, האם חלה החמרה בזמן השירות, האם תנאי השירות היוו טריגר רפואי.

 קשר סיבתי משפטי )נורמטיבי( –מורכב מיסוד אובייקטיבי ויסוד סובייקטיבי:

o היסוד האובייקטיבי :האם תנאי השירות חרגו מחוויות החיים האזרחיים של אדם רגיל. בפסיקה נקבעו שלוש רמות של קש״ס אובייקטיבי:

.1 רמה של תנאים חריגים במיוחד )קרב, פיגוע, כליאה, עומסים קיצוניים.( .2 רמה של תנאים לוחצים ומתמשכים שאינם חריגים נקודתית אך חריגים

בעוצמתם המצטברת.

.3 רמה של תנאים שגרתיים לכאורה, אך כאלה שבנסיבות אישיות מסוימות עלולים להוות גורם משמעותי.

o היסוד הסובייקטיבי :האם החייל הספציפי היה פגיע במיוחד לאותם תנאים – רקע אישי, גיל, בדידות, קשיי הסתגלות.

 נקבע שאסור לדרוש “אירוע שיא” כתנאי להכרה.

 גם שירות ללא פעילות מבצעית עשוי להקים קשר סיבתי מלא.

 הוועדות אינן רשאיות לערב שיקולי מדיניות בשלב הבדיקה הרפואית.

 לדיון ב־ועדה רפואית נפשית משרד הביטחון יש משקל מכריע בשלב גיבוש התשתית העובדתית.

לסיכומו של דבר – מה פסק הדין מלמד כל תובע

פסק הדין רע״א 7796/20מייצג תפנית חדה בדיני הקשר הסיבתי: הוא קובע שהקשר לשירות אינו נבחן

בשאלה האם השירות “יצר” את המחלה, אלא האם הוא היווה גורם ממשי להתפרצותה בפועל .גם אדם שנשא עמו נטייה מוקדמת למחלת נפש זכאי להכרה אם הוכח שתנאי השירות הפעילו את אותה נטייה והוציאו אותה מן הכוח אל הפועל. ההבחנה בין הקשר העובדתי לבין הקשר המשפטי, ובין הרמות השונות של הקשר האובייקטיבי, מונעת פסילה אוטומטית של תביעות ומחייבת בחינה מעמיקה, פרטנית והוגנת של כל מקרה.

משמעות הדברים רחבה: חיילים שבעבר תביעתם נדחתה בטענה של “מחלה קודמת” – זכאים כיום לבחינה מחודשת לאור ההלכה התקדימית. בניית תיק נכון דורשת הצגת תנאי השירות בפירוט, חוות דעת פסיכיאטריות מדויקות, והצגת הפגיעוּת האישית של התובע.

משרדנו מלווה עשרות שנים חיילים ונכי צה״ל בתביעות נפשיות מורכבות, לרבות תיקים של מחלות קונסטיטוציונאליות שנדחו בעבר. אנו יודעים לבנות נכון את שלושת שלבי הקשר הסיבתי, להציג את התמונה המלאה בפני הוועדות, ולהוביל את ההליך עד להכרה מלאה.

אם אתה מתמודד עם מחלת נפש שהתפרצה בשירות או אם תביעתך נדחתה בעבר – אתה מוזמן לפנות אליי עורך דין מומחה לשיחה אישית ודיסקרטית:

ניתן ליצור קשר: 📞 050-7706701