כשההחלטה אינה סוף הדרך

ועדה רפואית עליונה וערעור על קביעות רפואיות במשרד הביטחון

ערעור ועדה רפואית משרד הביטחון הוא שלב משפטי מרכזי עבור נפגעים רבים, אשר חשים כי ההחלטה שהתקבלה בעניינם אינה משקפת נאמנה את מצבם הרפואי והשלכותיו התפקודיות. הוועדה הרפואית הראשונה היא נקודת ההכרעה הראשונית, אך הדין מכיר בכך שטעויות, חוסרים או שיקול דעת חלקי עלולים ליפול בהחלטותיה. לשם כך נקבע מנגנון של ועדה רפואית עליונה משרד הביטחון, המהווה ערכאה רפואית גבוהה יותר לבחינת הקביעות מחדש.

המשמעות העמוקה של הליך זה היא בכך שהנפגע אינו כבול לנכות שנקבעה לו תחילה. לעיתים מדובר בהבדל של אחוזים בודדים, אך במונחים כספיים ותפקודיים – להבדל הזה יש השפעה עצומה לאורך שנים. לכן, הבחינה האם יש מקום לערער אינה שאלה טכנית בלבד, אלא החלטה אסטרטגית בעלת השלכות ארוכות טווח.

מה ניתן לערער ומה לא

הערעור לוועדה רפואית עליונה אינו פתוח לכל רכיב בהחלטה. ככלל, ניתן לערער על:

• שיעור אחוזי הנכות שנקבעו
• סיווג הנכות כזמנית או צמיתה
• תחולת הנכות (המועד שממנו היא חלה)
• פרשנות הממצאים הרפואיים
• התעלמות מחוות דעת או ממסמכים מהותיים

לעומת זאת, עצם ההכרה בקשר הסיבתי בין השירות לפגיעה נבחנת לרוב במסלול אחר (ערר על קצין התגמולים), ולא תמיד במסגרת ועדה רפואית עליונה. הבחנה זו חשובה, משום שהיא קובעת לאיזה גוף יש לפנות ומהם הכלים המשפטיים הרלוונטיים.

ההבדל בין הוועדה הראשונה לוועדה העליונה

הוועדה הראשונה מתמקדת בקביעת המצב הרפואי על סמך החומר הקיים באותו שלב. הוועדה העליונה, לעומת זאת, בוחנת את הקביעה הקודמת בעין ביקורתית יותר. היא מוסמכת לעיין מחדש בכל החומר, לעיתים להזמין את הנפגע לבדיקה חוזרת, ואף לשנות את ההחלטה – כלפי מעלה או מטה.

חשוב להבין כי הערעור אינו “דיון חוזר אוטומטי”. על הנפגע להצביע על פגם קונקרטי בהחלטה: טעות רפואית ברורה, התעלמות מנתון מהותי, יישום שגוי של תקנות הנכים או פער בולט בין הממצאים לבין מסקנת הוועדה. ערעור שאינו מנומק כראוי, או שאינו מבוסס על תשתית רפואית עדכנית, עלול להידחות על הסף.

המועד והסיכון שבהחמצה

הזכות להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה מוגבלת בזמן. החמצת המועד הקבוע בדין עלולה להביא לסגירת שער הערעור, גם אם ההחלטה לוקה בפגמים מהותיים. לכן, עם קבלת קביעת הוועדה הראשונה, יש לבחון באופן מיידי את תוכן ההחלטה ולא להסתפק רק במספר שנקבע בסופה.

מעבר לכך, לעיתים יש צורך להשלים חוות דעת רפואיות חדשות או מסמכים נוספים – תהליך שלוקח זמן. עיכוב בשלב זה עלול ליצור מצב שבו אין די ראיות עדכניות להצדקת שינוי הקביעה.

גם הוועדה העליונה אינה סוף פסוק מוחלט

אמנם הוועדה הרפואית העליונה היא הדרג הגבוה ביותר במישור הרפואי־מנהלי, אך במקרים שבהם נופלת בהחלטתה טעות משפטית מהותית, ניתן במצבים מסוימים לפנות גם לבית המשפט. בתי המשפט הבהירו כי הם אינם מחליפים את שיקול הדעת הרפואי של הוועדות, אך מוסמכים להתערב כאשר ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות, לוקה בהנמקה או נסמכת על פרשנות שגויה של הדין.

עם זאת, ערעור לבית המשפט אינו שגרתי, והוא שמור למקרים חריגים בלבד. לכן, עיקר המאבק על שיעור הנכות מתרחש בין הוועדה הראשונה לבין הוועדה העליונה.

לסיכומו של דבר

הליך הערעור על קביעות רפואיות ע"י עו"ד מומחה מול משרד הביטחון הוא מרכיב מהותי במימוש זכויות נפגעי השירות. מדובר בהליך רגיש, עתיר השלכות, שבו כל טעות או החמצה עלולות לעלות בנזק כלכלי ותפקודי מצטבר לאורך שנים. לא כל החלטה דורשת ערעור – אך החלטות רבות ראויות לבחינה מחדש.

היכולת לזהות פגמים בהחלטה, לבנות תשתית רפואית תומכת ולהציג טיעון ממוקד בפני ועדה רפואית עליונה – היא המפתח להגדלת סיכויי ההצלחה. ההכרעה האם לערער, מתי וכיצד – אינה טכנית, אלא אסטרטגית.

לבדיקת קביעת הוועדה, הערכת סיכויי ערעור וליווי מקצועי בהליך: 📞 050-7706701