כשהמצב הרפואי מחמיר – והזכויות חייבות להתעדכן

מה קורה כשהנכות מוכרת – אבל הגוף כבר לא כפי שהיה

תביעת החמרה משרד הביטחון נועדה לאפשר לנכה מוכר לעדכן את דרגת נכותו כאשר מצבו הרפואי מחמיר באופן ממשי ביחס למצב שנקבע לו בעבר. ההכרה הראשונית בנכות אינה סוף פסוק, אלא נקודת מוצא למסלול שיקומי ממושך, שבמהלכו מצבים רפואיים רבים – אורתופדיים, נוירולוגיים, פנימיים ונפשיים – עלולים להידרדר עם השנים. החמרה זו עשויה לבוא לידי ביטוי בכאב גובר, ירידה בכושר התנועה, החמרה בתסמינים נפשיים, צורך בטיפולים אינטנסיביים יותר, ובפגיעה הולכת ומחריפה בכושר ההשתכרות.

חשוב להבין כי משרד הביטחון אינו מעלה אחוזי נכות באופן אוטומטי עם חלוף הזמן. הנטל להוכיח את ההחמרה מוטל במלואו על הנפגע, והמערכת בוחנת בקפדנות האם מדובר בשינוי רפואי אובייקטיבי אמיתי או בהתפתחות טבעית שניתן היה לצפות לה מראש. המשמעות המעשית היא שנכה שאינו דואג לתיעוד רפואי עדכני, מסודר ורציף – עלול להיתקל בדחייה גם כאשר מצבו בפועל הורע באופן משמעותי.

מעבר לעצם ההחמרה, נבחנת גם השפעתה התפקודית: האם חל שינוי בכושר העבודה, ביכולת לבצע פעולות יומיומיות, בניידות, בתפקוד החברתי או במצב הנפשי. ככל שההשפעה על החיים המעשיים גדולה יותר – כך גדלה חשיבותה של תביעת ההחמרה.

כיצד נבחנת החמרה בפועל – ומה מצופה מן הנפגע

• הצגת מסמכים רפואיים עדכניים המשווים בין המצב בעבר למצב בהווה.
• בדיקות הדמיה, בדיקות נוירולוגיות, פסיכיאטריות או אחרות לפי סוג הפגיעה.
• רצף טיפולי המעיד על החמרה מתמשכת ולא על אירוע נקודתי בלבד.
• תיעוד של החמרה תפקודית: מגבלות תנועה, ירידה ביכולת עבודה, צורך בעזרה.
• הופעה בפני ועדה רפואית לבחינת ההחמרה.
• בחינת שיעור ההשפעה של ההחמרה על דרגת הנכות הכוללת.
• אפשרות להגשת ערעור ועדה רפואית משרד הביטחון כאשר הקביעה אינה משקפת את המצב בפועל.

הוועדה קבעה אחוזים נמוכים – מה ניתן לעשות?

במקרים רבים, גם כאשר מוכחת החמרה רפואית, קובעת הוועדה אחוזי נכות נמוכים מאלה המשתקפים מהמסמכים בפועל. פער זה נובע לעיתים מפרשנות רפואית מצמצמת, ולעיתים מהעדר מסמכים מספקים שתומכים בעוצמת ההחמרה. כאן נכנס לתמונה הליך הערעור. ערעור על החלטת ועדה רפואית אינו הליך טכני, אלא הליך הדורש ניתוח מעמיק של הקביעה, זיהוי הפערים בין הממצאים לבין המסקנות, והצגת חוות דעת רפואיות משלימות התומכות בטענות הנפגע.

ועדה רפואית עליונה מוסמכת לשנות את קביעת הוועדה הראשונה, להעלות אחוזים ואף לקבוע החמרה בשיעור משמעותי. עם זאת, מדובר בהזדמנות מוגבלת, ולכן יש חשיבות קריטית לאופן ניסוח הערעור, לאיכות החומר הרפואי וליכולת להצביע במדויק על הליקויים בהחלטה הראשונית.

לסיכומו של דבר

הליך של החמרת מצב הוא לא “בקשה טכנית לעדכון נתונים”, אלא צומת מהותי במסלול חייו של נכה צה"ל. הקביעה שתתקבל במסגרת תביעת ההחמרה תשפיע באופן ישיר על גובה התגמול החודשי, על הזכאות לטיפולים רפואיים, על שיקום תעסוקתי, על התאמות דיור ולעיתים אף על עצם האפשרות להתנהל באופן עצמאי.

נכה שאינו פועל נכון בשלב זה עלול להמשיך שנים ארוכות עם אחוזי נכות שאינם משקפים את מצבו האמיתי, ועם פגיעה כלכלית מצטברת משמעותית. מנגד, ניהול מסודר של ההליך, איסוף שיטתי של מסמכים רפואיים והצגת תמונה תפקודית מלאה – יכולים להביא לתיקון משמעותי של המצב.

מאחר שמדובר בהחלטות בעלות השפעה ארוכת טווח, אין לראות בהליך ההחמרה שלב שולי, אלא שלב מרכזי במימוש הזכויות. כל החלטה שמתקבלת כאן מלווה את הנפגע שנים קדימה, ולכן נדרש טיפול מקצועי, מדויק ולא חפוז ע"י עורך דין מומחה בתחום.

לבחינה מקצועית של סיכויי תביעת החמרה, בדיקת מסמכים וליווי מלא בהליכי הוועדות והערעורים: 📞 050-7706701