מתי מחלה שהתפרצה בשירות תוכר כנכות ומתי תידחה הטענה לקשר סיבתי

הנטל המוטל על מי שמגיש תביעה להכרה בנכות

תביעת החמרה משרד הביטחון היא אחת מהתביעות המורכבות והרגישות ביותר בדיני נכי צה"ל, במיוחד כאשר מדובר במחלה בעלת אופי קונסטיטוציונלי אשר התפרצה במהלך שירות ארוך שנים. פסק הדין בע״א 472/89 קצין התגמולים נ’ אברהם רוט נחשב לאבן דרך מרכזית בהגדרת גבולות ההכרה בקשר סיבתי בין תנאי השירות לבין התפרצות מחלה, ובהגדרת נטל ההוכחה המוטל על התובע.

במקרה זה שירת המשיב בצה"ל כ־35 שנים ברציפות, בתפקידי שטח רגישים שכללו מתח נפשי מתמשך, פעילות מבצעית באזורים מסוכנים ועבודה תחת עומסים משמעותיים. לאחר פרישתו לקה באוטם שריר הלב, ופנה לקצין התגמולים בבקשה להכיר בו כנכה לפי חוק הנכים. לטענתו, מחלת הלב נגרמה כתוצאה ישירה ממתח נפשי מצטבר לאורך שנות השירות. קצין התגמולים דחה את התביעה, וכך גם ועדת הערעורים, בקובעה כי מדובר במחלה קונסטיטוציונלית שלא הוכח לגביה אירוע חריג שניתן לקשור אותו לפרוץ המחלה.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב והכיר בקשר הסיבתי, אך בית המשפט העליון הפך את התוצאה וקיבל את ערעור קצין התגמולים. בפסק דינו קבע העליון באופן ברור כי כאשר מדובר בשירות צבאי ארוך שנים, לא די בהצבעה על תנאי מתח כלליים ומתמשכים, אלא נדרש אירוע חריג ומוגדר בסמיכות זמנים לפרוץ המחלה, על מנת שתקום החזקה בדבר קשר סיבתי משפטי. בהיעדר אירוע כזה – לא קמה החזקה, ונטל ההוכחה נותר במלואו על כתפי התובע.

עוד נקבע כי אין די באפשרות תיאורטית רפואית לקיומו של קשר סיבתי. על התובע להראות כי מתקבל מאוד על הדעת שהמחלה אכן נגרמה עקב השירות. במקרה זה קבע בית המשפט כי חוות הדעת שתמכה בטענת המשיב אינה מייצגת אסכולה רפואית מבוססת, וכי אין בעולם הרפואה אסכולה מוכרת הקובעת שדחק נפשי כרוני, כשלעצמו, גורם לאוטם שריר הלב.

עקרונות מרכזיים שנקבעו בפסק הדין

• נטל ההוכחה להוכחת הקשר הסיבתי מוטל על התובע.
• במחלה קונסטיטוציונלית אין די בעצם הופעתה בזמן השירות.
• בשירות ארוך לא קמה חזקה אוטומטית לקשר סיבתי.
• יש להצביע על אירוע חריג או שרשרת אירועים יוצאי דופן.
• לחץ נפשי מתמשך בלבד אינו בהכרח גורם מוכר רפואית לאוטם לב.
• ספרות רפואית אינה ראיה אלא אם אומצה בחוות דעת של מומחה.
• כאשר אין אסכולות רפואיות שוות משקל – לא יופעל כלל ההכרעה לטובת החייל.
• תביעת נזיקין נגד משרד הביטחון אינה מחליפה את הצורך בהוכחת קשר סיבתי לפי חוק הנכים.

לסיכומו של דבר – ההבדל בין תחושת צדק לבין הוכחה משפטית

פסק הדין בעניין רוט משרטט גבול ברור בין תחושת הצדק הסובייקטיבית של מי ששירת שנים ארוכות בתנאים קשים, לבין הדרישות המשפטיות הנוקשות להוכחת קשר סיבתי. בית המשפט העליון מדגיש כי גם שירות רצוף של עשרות שנים בתנאי לחץ אינם מקימים, כשלעצמם, חזקה משפטית לקיומו של קשר סיבתי, כל עוד לא הוכח אירוע חריג שניתן לייחס לו את פרוץ המחלה.

המשמעות המעשית של הפסיקה היא שתובע המבקש הכרה בנכות בגין מחלה קונסטיטוציונלית חייב להיערך מראש בצורה מדויקת: לאתר תיעוד רפואי סמוך למועד המשוער של פרוץ המחלה, לאסוף ראיות לאירועים חריגים, ולהציג חוות דעת רפואית מבוססת הנשענת על אסכולה מוכרת. ללא תשתית זו, גם תחושת עוול אמיתית לא תספיק לצורך הכרה משפטית.

הפסיקה מדגימה היטב כי תחום נכי צה"ל משלב בין שיקולים של מדיניות סוציאלית רחבה לבין כללי ראיות ומשפט אזרחי מחמירים, וכי האיזון ביניהם אינו תמיד נוטה לטובת התובע.

משרד עורכי דין אורי צפורי מעניק מענה משפטי מקיף לנפגעי שירות צבאי. המשרד צבר ניסיון משמעותי בניהול תיקים מורכבים.

לייעוץ משפטי וליווי בהליכים מול משרד הביטחון: 📞 050-7706701