בין פיצוי להכרה בנכות

מה באמת מאפשר הדין לנפגעי שירות לקבל ממשרד הביטחון

הביטוי תביעת פיצויים משרד הביטחון מעורר אצל נפגעי שירות רבים ציפייה לקבלת פיצוי כספי חד־פעמי בדומה לתביעת נזיקין אזרחית רגילה. אולם הדין הישראלי קובע מסלול שונה ומהותי לחלוטין עבור חיילים ומשרתי קבע שנפגעו במהלך השירות: דרך המלך לקבלת פיצוי היא באמצעות הכרה בנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ולא באמצעות תביעת פיצויים אזרחית קלאסית. הבדל זה הוא קריטי להבנת הזכויות, אופן ניהול ההליך ותוחלת התוצאה הכלכלית והטיפולית של הנפגע.

ככלל, המחוקק חתר ליצור מסגרת שיקומית ולא נזיקית. כלומר, במקום פיצוי חד־פעמי על נזק שנגרם, המדינה מעניקה תגמול חודשי, סל טיפולים רפואיים, שיקום מקצועי והטבות נלוות – אך זאת רק אם הוכח כי נותרה נכות הקשורה לשירות. רק במקרים חריגים ונדירים במיוחד, שבהם מתקיימת רשלנות אזרחית חריגה שאינה “נבלעת” בסיכוני השירות, ניתן לשקול מסלול של תביעת נזיקין אזרחית נפרדת.

ההבדל המהותי בין פיצוי אזרחי לבין תגמולי נכי צה״ל

בתביעה אזרחית רגילה הדגש הוא על פיצוי חד־פעמי בגין נזק עבר ועתיד: כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות וכדומה. לעומת זאת, במסלול נכי צה״ל אין פיצוי חד־פעמי כולל, אלא מנגנון של תגמולים חודשיים והטבות מתמשכות, בהתאם לדרגת הנכות שנקבעת.

המשמעות המעשית היא כפולה:
מצד אחד, נפגעים רבים מאוכזבים לגלות כי אינם זכאים ל“פיצוי גדול” חד־פעמי. מצד שני, במקרים של נכות משמעותית, התגמול המצטבר לאורך השנים, יחד עם סל ההטבות והשיקום, עשוי לעלות באופן משמעותי על פיצוי אזרחי חד־פעמי.

בתי המשפט חזרו והדגישו כי עצם העובדה שנגרם נזק במהלך השירות אינה מקימה עילת תביעה אזרחית לפיצויים, וכי יש להבחין הבחנה חדה בין אחריות שיקומית של המדינה לבין אחריות נזיקית אזרחית.

מתי בכל זאת ניתן לשקול תביעה אזרחית

הפסיקה הכירה במקרים חריגים בלבד שבהם ניתן לברר תביעת נזיקין נגד משרד הביטחון: כאשר מדובר בהתנהלות רשלנית מובהקת שאינה חלק בלתי נפרד מהשירות או מהפעילות המבצעית. למשל, מחדל בטיחותי קיצוני, הפרת נהלים חמורה שאינה קשורה לסיכון הצבאי הטבעי, או טיפול רפואי רשלני שאינו חלק מהשגרה הצבאית.

גם במקרים אלה, ההליך מורכב, המדינה נהנית מחסינויות סטטוטוריות רבות, והנטל הראייתי המוטל על הנפגע גבוה במיוחד. לכן, ברוב המכריע של המקרים, הניסיון לנהל תביעת פיצויים אזרחית אינו המסלול היעיל ואף עלול לחסום בהמשך את הדרך למסלול השיקומי.

ההליך הנכון למימוש “הפיצוי” בפועל

בפועל, הדרך לקבלת תמורה כלכלית ממשרד הביטחון היא באמצעות:

• הכרה בנכות רפואית לפי חוק הנכים
• קביעת אחוזי נכות בוועדה רפואית
• קבלת תגמול חודשי בהתאם לאחוזי הנכות
• זכאות לטיפולים רפואיים ושיקום
• סיוע בתעסוקה, דיור והטבות כלכליות נוספות

לכן, מי שמבקש “פיצוי” חייב למקד את מאמציו בהוכחת הקשר הסיבתי בין השירות לבין הפגיעה, ולא בניסיון להוכיח רשלנות אזרחית כשלעצמה. ההבדל הזה אינו סמנטי – הוא מהותי ומכריע את כל אופן ניהול התיק.

החשיבות של ליווי משפטי נכון בשלב הבחירה במסלול

הטעות הנפוצה ביותר היא פנייה למסלול הלא נכון כבר בתחילת הדרך. נפגעים רבים פותחים בהליכים אזרחיים מתוך אי־ידיעה, מבזבזים שנים יקרות, ולעיתים מגלים בדיעבד כי חלפו מועדים קריטיים במסלול השיקומי. זהו אחד המקומות שבהם נדרשת בחינה משפטית זהירה כבר בשלבים הראשונים של התיק.

ליווי מקצועי של עו"ד משרד הביטחון ירושלים, הבקיא בהבדלים שבין המסלולים ובהשלכות ארוכות הטווח של כל בחירה, מאפשר לקבל החלטה מושכלת המבוססת על טובת הנפגע – ולא על ציפייה לפיצוי מהיר שאינו תואם את הדין.

לסיכומו של דבר

המונח “תביעת פיצויים נגד משרד הביטחון” מטעה רבים לחשוב שמדובר במסלול אזרחי רגיל, אך הדין קובע באופן ברור כי עיקר ההגנה על נפגעי השירות מצוי במסלול השיקומי של חוק הנכים. רק במקרים חריגים ביותר ניתן לברר תביעת נזיקין אזרחית.

הדרך לקבלת תמורה כלכלית, טיפול ושיקום עוברת כמעט תמיד דרך הוכחת קיומה של נכות הקשורה לשירות. הבנה נכונה של המסלול המשפטי כבר בתחילת הדרך עשויה לחסוך שנים של התדיינות מיותרת ולהוביל למיצוי מלא של הזכויות.

לבדיקת המסלול המתאים למקרה מומלץ לפנות לעורך דין אורי צפורי מומחה בתחום, בחינת סיכויי ההכרה והערכת היקף הזכויות: 📞 050-7706701