בין רפואה צבאית לאחריות משפטית

מתי חייל רשאי לפתוח בהליך משפטי בגין טיפול לקוי

תביעה על רשלנות רפואית בצבא מוגשת במקרים שבהם חייל סבור כי נגרם לו נזק ממשי, קבוע או משמעותי, כתוצאה מטיפול רפואי שלא עמד בסטנדרט המקצועי הסביר המצופה ממערכת רפואית. מצבים אלה כוללים, בין היתר, איחור באבחון שברים, התעלמות מזיהומים מתפתחים, מתן תרופות שגויות, ביצוע פרוצדורות פולשניות ללא בירור מספק, אי-הפניה לבדיקות חיוניות, או שחרור מוקדם מטיפול למרות החמרה ברורה במצב הקליני. המורכבות בתביעות מסוג זה נובעת מהעובדה שהרפואה ניתנת במסגרת מערכת היררכית, סגורה וממושמעת, שבה שליטתו של החייל על הטיפול הרפואי מוגבלת באופן מהותי.

בשונה מהאזרחות, חייל אינו רשאי לבחור את זהות הרופא, אינו חופשי לפנות לבדיקות פרטיות בכל עת, ולעיתים אף מוגבל ביכולת להתעקש על בירור רפואי נוסף. כתוצאה מכך, האחריות המוטלת על גורמי הרפואה בצבא מוגברת, והסטנדרט המקצועי הנדרש מהם אינו נופל מזה הנהוג במערכת האזרחית. אבחון שגוי, טיפול חלקי או עיכוב במתן מענה רפואי עלולים להוביל להחמרה משמעותית במצב, לנזק בלתי הפיך ולעיתים אף לפגיעה תפקודית לכל החיים. יחד עם זאת, מן הבחינה המשפטית נדרש להבחין בזהירות בין טעות רפואית לגיטימית לבין רשלנות משפטית המזכה בהליך תביעתי.

לא כל תוצאה רפואית שלילית מבססת בהכרח אחריות. רשלנות מתקיימת רק כאשר ניתן להוכיח כי רופא סביר באותן נסיבות היה פועל אחרת, וכי הפער בין ההתנהלות בפועל לבין הסטנדרט הסביר הוא זה שגרם לנזק הנטען. דרישה זו מחייבת ניתוח רפואי-משפטי מדויק, הנתמך בתיעוד רפואי מלא ובחוות דעת מומחים.

בפועל, ברוב המקרים חיילים שנפגעו מטיפול רפואי לקוי פועלים תחילה במסלול של הכרה בנכות מול משרד הביטחון, מכוח חוק הנכים. רק במצבים חריגים ביותר מתברר כי מתקיימים התנאים לניהול תביעה אזרחית עצמאית.

נקודות מפתח בהערכת סיכויי ההליך

בטרם קבלת החלטה על פתיחת הליך משפטי, נבחנים שורה של פרמטרים מהותיים:

• בחינת מלוא התיק הרפואי הצבאי והאזרחי לצורך גיבוש תמונה מלאה.
• קבלת חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלוונטי.
• הוכחת סטייה מסטנדרט רפואי מקצועי מקובל.
• הוכחת נזק ממשי שנותר לאחר סיום הטיפול.
• בחינת הקשר הסיבתי בין ההתנהלות הרפואית לבין הנזק.
• בירור האם המסלול המתאים הוא חוק הנכים או הליך נזיקי אזרחי.
• הבחנה בין רשלנות רפואית צה"ל לבין סיכון רפואי מוכר וטבעי של הטיפול.
• שקלול סיכוני הליך אזרחי מול יתרונות ההליך השיקומי.

ליווי משפטי מקצועי מאפשר לבצע הבחנה מדויקת בין מקרים המתאימים למסלול שיקומי לבין אותם מקרים חריגים המצדיקים פנייה לערכאות אזרחיות.

סיכום

הבחירה בין הליך שיקומי לבין תביעה אזרחית בגין רשלנות רפואית בצבא היא החלטה בעלת השלכות משפטיות, כלכליות ושיקומיות מרחיקות לכת.

לסיכומו של דבר, לא כל נזק רפואי שנגרם במהלך השירות מצדיק פתיחה בהליך נזיקי. הנטייה הטבעית של חייל שניזוק היא לחפש גורם אחראי ולתבוע פיצוי, אולם הדין מבדיל באופן חד בין נזק הקשור לעצם השירות – המוסדר במסלול של הכרה בנכות ושיקום – לבין מקרים חריגים של התרשלות חמורה המצדיקים תביעה אזרחית. בחירה שגויה במסלול עלולה להוביל לדחיית התביעה, להוצאות מיותרות ואף לפגיעה בזכויות במסלול השיקומי.

לפיכך, בחינה מוקדמת, שיטתית ומקצועית על ידי משרד עורכי דין אורי צפורי של מכלול נסיבות המקרה היא תנאי הכרחי בטרם קבלת החלטה על נקיטת הליך משפטי. במקרים רבים, ההכרה בנכות וזכויות השיקום הנלוות לה עדיפה לאין שיעור על פני ניהול הליך נזיקי ארוך ומורכב, הכרוך בסיכונים ראייתיים ומשפטיים. לעומת זאת, במקרים המתאימים לכך – ניהול תביעה אזרחית עשוי להוות מסלול נכון למיצוי זכויות מלא.

ליצירת קשר: 📞 050-7706701