הפגיעה שלא רואים – איך מוכיחים נזקי שמיעה מהשירות הצבאי
כשנזק מצטבר הופך לפגיעה מוכרת
תביעת אוזניים משרד הביטחון מוגשת במקרים שבהם חייל או חיילת סובלים מירידת שמיעה, טנטון (צפצופים באוזניים) או ליקויי שמיעה אחרים, כתוצאה מחשיפה לרעש במהלך השירות הצבאי. בניגוד לפציעות גוף מיידיות, פגיעות שמיעה מתפתחות לרוב באופן הדרגתי, ולעיתים מתגלות רק שנים לאחר השחרור. מדובר בפגיעה שקטה, שאינה מלווה תמיד באירוע חד־פעמי ברור, אלא בחשיפה מצטברת לרעש של ירי, פיצוצים, מנועים, טנקים, אימונים עם נשק כבד או עבודה בסביבה רועשת לאורך זמן.
הקושי המרכזי בתביעות מסוג זה הוא בהוכחת הקשר הסיבתי בין תנאי השירות לבין הנזק שנגרם בפועל. רבים מן הנפגעים לא פנו במהלך השירות לבדיקה מסודרת, בין אם מתוך הסתגלות לרעש, חוסר מודעות לפגיעה או תפיסה כי מדובר בתופעה זמנית. רק בשלב מאוחר יותר, כאשר הטנטון מחמיר או ירידת השמיעה מקשה על תקשורת יומיומית, מתברר כי מדובר בנזק קבוע.
הוועדות הרפואיות בוחנות את הנתונים באופן רפואי ותפקודי גם יחד: בדיקות שמיעה עדכניות, היסטוריה תעסוקתית, סוגי התפקידים שבוצעו בשירות, משך החשיפה לרעש והאם קיימים גורמי סיכון חיצוניים שאינם קשורים לשירות. גם כאשר קיימת ירידת שמיעה מוכחת, לא תמיד המסקנה תהיה אוטומטית כי מדובר בפגיעת שירות, והמאבק מתנהל לא אחת סביב עצם הקשר לשירות ולא סביב עצם הפגיעה.
נקודות מרכזיות בבחינת תביעות פגיעות שמיעה
- יש להוכיח חשיפה משמעותית ומתמשכת לרעש במהלך השירות.
- בדיקות שמיעה עדכניות הן תנאי בסיסי לבירור התביעה.
- תיעוד רפואי מתקופת השירות מחזק משמעותית את הקשר הסיבתי.
- גם היעדר תיעוד מוקדם אינו חוסם בהכרח את התביעה.
- נבחנת גם השפעת ירידת השמיעה על התפקוד היומיומי והתעסוקתי.
- טנטון מוכר כפגיעה עצמאית במקרים מתאימים.
- נבדקת גם האפשרות של גורמי סיכון אזרחיים מקבילים.
- יש הבדל מהותי בין חשיפה נקודתית לבין חשיפה מצטברת.
- תיקים אלה משתלבים במסגרת הרחבה של תביעות משרד הביטחון על פגיעות גופניות.
לסיכומו של דבר – פגיעה שקטה עם השלכות רועשות
נזקי שמיעה אינם תמיד פגיעות דרמטיות לעין, אך השפעתם על איכות החיים משמעותית: קושי בשיחה, עומס נפשי, הפרעות שינה, פגיעה בתפקוד בעבודה והסתגלות חברתית מורכבת. רבים מהנפגעים מתרגלים לחיות עם הפגיעה שנים ארוכות מבלי להבין כי מדובר בנזק מוכר שניתן לבחון בהיבט משפטי.
בירור מקצועי ע"י עורך דין מומחה בתחום של תביעת שמיעה מחייב שילוב בין תיעוד רפואי, בדיקות אובייקטיביות, ניתוח תנאי השירות והצגת ההשלכות התפקודיות של הפגיעה. כאשר התיק נבנה בצורה מדויקת ומבוססת, ניתן במקרים מתאימים להוכיח שהנזק אינו מקרי אלא תוצאה ישירה של תנאי השירות.
פגיעה באוזניים איננה “מחיר טבעי של השירות” אלא נזק בר־פיצוי כאשר מתקיימים התנאים לכך. התייחסות משפטית נכונה כבר מהשלב הראשון עשויה להיות ההבדל בין דחייה מתמשכת לבין הכרה שמלווה את הנפגע לשיקום אמיתי.
ליצירת קשר בטלפון: 📞 050-7706701
