כיצד מוכיחים קשר סיבתי בין מחלת נפש לשירות הצבאי?
שני שלבים להוכחת הקשר בין השירות לבין הפגיעה הנפשית
תביעת נכות נפשית משרד הביטחון היא מההליכים המורכבים ביותר בדיני נכי צה״ל, בעיקר כאשר מדובר במחלת נפש בעלת רקע קונסטיטוציונלי, שהתפרצה בפועל במהלך השירות הצבאי. פסק הדין שעליו מבוסס מאמר זה מחדד את האבחנה הקריטית בין שני שלבי הוכחה שונים, אך משלימים: השלב העובדתי-רפואי והשלב המשפטי-נורמטיבי. במקרה שנדון, דובר בחייל שאובחן כסובל מסכיזופרניה פרנואידית במהלך שירותו. אף כי מומחים שונים נחלקו בשאלת סוג ההפרעה המדויקת, נקבע כי המחלה פרצה לראשונה בתקופת השירות, ועל כן נדרש לבחון האם תנאי השירות שימשו גורם ממשי להתפרצותה ולא רק רקע מקרי להתפתחותה
בית המשפט הדגיש כי אין הכרח שהחייל יזהה בזמן אמת את הקשר בין מצבו הנפשי לבין השירות. די בכך שבדיעבד, לאחר בחינה רפואית ומשפטית, ניתן יהיה להצביע על קשר סיבתי עובדתי בין תנאי השירות לבין פרוץ המחלה. בנוסף לכך, נקבע כי אין די בדחיית טענה מסוימת – למשל טענה לפגיעה התנהגותית מצד מפקדים – כדי לשלול קיומו של קשר סיבתי מסוג אחר, המתמקד דווקא בתנאי השירות, בעומסי הדחק, בבדידות ובנסיבות האישיות של החייל.
בשלב השני נבחן הקשר הסיבתי המשפטי, הכולל את היסוד האובייקטיבי ואת היסוד הסובייקטיבי. היסוד הסובייקטיבי מבוסס על עקרון “הגולגולת הדקה” – קבלת החייל כפי שהוא, על חולשותיו ונטיותיו. בפסק הדין ניתן משקל משמעותי לרקע האישי, החברתי והמשפחתי של החייל, אשר הפכו את השירות לקשה ומתוח במיוחד עבורו, והובילו להתפרצות המחלה דווקא במסגרת הצבאית
עקרונות מרכזיים שנקבעו בפסק הדין
- יש להבחין בין קשר סיבתי עובדתי לבין קשר סיבתי משפטי.
- אין חובה שהחייל יזהה בזמן אמת את הקשר בין השירות למחלה.
- תנאי שירות קשים, גם ללא אירוע חריג בודד, עשויים להוות גורם מפעיל.
- יש לבחון את המבנה האישיותי והרגישות הנפשית של החייל.
- עקרון הגולגולת הדקה מחייב את הצבא “לקבל את החייל כפי שהוא”.
- קיומה של נטייה מוקדמת אינו שולל בהכרח הכרה בנכות.
- חוות דעת רפואיות סותרות אינן חוסמות הכרה באופן אוטומטי.
- היעדר חקירה של המומחים בוועדה עשוי להשפיע על משקל חוות הדעת.
- להלכות שנקבעו במקרים אלו יש השלכה רחבה גם על פסקי דין פוסט טראומה משרד הביטחון.
לסיכומו של דבר – הקשר הסיבתי נבנה משילוב של רפואה ומשפט
פסק הדין מדגים היטב כי הוכחת קשר סיבתי בין מחלת נפש לשירות הצבאי אינה מתמצה בשאלה האם המחלה “נולדה” בצבא, אלא בשאלה האם תנאי השירות היו הגורם שמימש את הנטייה והביא את המחלה מן הכוח אל הפועל. ההכרעה אינה רפואית בלבד ואינה משפטית בלבד – אלא שילוב מורכב בין שתיהן. תיעוד רפואי רציף, חוות דעת מקצועיות, הצגת נסיבות השירות והבנת עקרון הגולגולת הדקה – כולם מהווים יחד תשתית הכרחית להכרה.
לנפגעים רבים נדמה כי עצם קיומה של נטייה מוקדמת סוגר בפניהם את הדלת להכרה, אך הפסיקה מלמדת כי אין זה כך. כאשר ניתן להראות שתנאי השירות תרמו תרומה משמעותית להתפרצות המחלה, קיימת עילה ממשית להכרה בנכות. ניהול נכון של התיק כבר מהשלב הראשוני הוא שמכריע בפועל את גורל ההכרה ואת היקף הזכויות שיינתנו בהמשך.
ניתן לבקר באתר של עורך דין אורי צפורי או לחייג למידע נוסף: 📞 050-7706701
