כיצד מתמודדים משפטית עם פגיעה נפשית שהתגלתה שנים לאחר השירות?

כשהפגיעה אינה נראית לעין – והמאבק מתחיל מאוחר

פוסט טראומה מהצבא תסמינים הם לעיתים סמויים, מתעתעים, ומתגלים רק כעבור שנים ארוכות לאחר

האירועים הטראומטיים עצמם. פסק הדין רע״א 4372/12ממחיש היטב מציאות מורכבת זו: לוחם קרבי

ממלחמת יום הכיפורים, ששירת בגדוד 51 של גולני והשתתף בקרבות קשים ברמת הגולן ובכיבוש החרמון, המשיך בחייו האזרחיים במשך שנים ארוכות כשהוא מתמודד עם קשיים נפשיים, תפקודיים ותעסוקתיים – מבלי שפנה בזמן למימוש זכויותיו מול משרד הביטחון. רק בשנת ,2006 יותר משלושים שנה לאחר המלחמה, הוגשה תביעתו להכרה בנכות נפשית עקב השירות. לאחר בדיקות רפואיות וחוות דעת פסיכיאטריות, הוכרה לבסוף נכותו כפוסט־טראומה, אך התגמולים שולמו רק ממועד הגשת התביעה ולא ממועד השחרור. מכאן החל המאבק המשפטי סביב שאלת הזכאות לתגמולים רטרואקטיביים.

המערער טען כי מצבו הנפשי הוא שמנע ממנו לפנות בזמן, בין היתר בשל חוסר מודעות, בושה וקשיי תפקוד מצטברים. מנגד, קבעו הוועדות ובתי המשפט כי חרף הקשיים, הייתה לו מסוגלות מעשית לפעול כבר בשנות ה־80 וה־,90 ולכן אין הצדקה להחיל את התגמולים רטרואקטיבית עשרות שנים לאחור. פסק הדין מבהיר כי לא כל פגיעה נפשית מצדיקה פתיחה רחבה של שערי העבר, גם כאשר ההכרה בקשר לשירות אינה שנויה במחלוקת.

עקרונות חשובים שעולים מפסק הדין

 ההכרה בפוסט־טראומה אינה בהכרח מזכה אוטומטית בתגמולים רטרואקטיביים ממועד השחרור.

 המבחן המרכזי להחלה למפרע הוא מבחן המסוגלות –האם הנפגע היה מסוגל בפועל לדאוג לענייניו ולהגיש תביעה.

 חוסר מודעות, בושה או הימנעות רגשית אינם מחליפים חוסר מסוגלות משפטי.

 גם נפגע נפש עשוי להיחשב כבעל תפקוד סביר המאפשר פנייה לרשויות.

 החריג שבחוק נועד למקרים מובהקים של חוסר יכולת ממשית להתנהל.

 ועדות הערעור נדרשות לבחון לעומק מסמכים רפואיים, רצף תפקודי וחוות דעת מומחים.

 כל הליך בתחום זה משתלב בתוך המערך הרחב של תביעות משרד הביטחון ,הדורש דיוק ראייתי ומשפטי גבוה במיוחד.

לסיכומו של דבר – למה אסור להתמודד לבד מול המערכת

פסק הדין רע״א 4372/12מלמד כי גם כאשר המדינה מכירה בפגיעה הנפשית ובקשר הישיר לשירות,

הדרך לקבלת מלוא הזכויות – ובמיוחד זכויות רטרואקטיביות – אינה פשוטה כלל. בתי המשפט נוקטים גישה זהירה בכל הנוגע לפתיחת העבר, ודורשים הוכחה ברורה לכך שהנפגע לא היה מסוגל לפעול במועד. המשמעות עבור נפגעי פוסט־טראומה ברורה: הצלחת ההליך אינה תלויה רק במצב הרפואי, אלא גם באופן שבו נבנית התמונה המשפטית הכוללת של חייהם, תפקודם והשתלשלות העניינים לאורך השנים.

משרדנו מלווה כבר שנים רבות חיילים, לוחמים, שוטרים ומשרתי מערכת הביטחון בהתמודדות מול קצין התגמולים, ועדות הערעור והערכאות המשפטיות. אנו יודעים לבחון מתי קיימת עילה אמיתית להכרה רטרואקטיבית, כיצד לאתר את נקודות החולשה בהחלטות הדחייה, ואיך להציג את המקרה באופן המדויק והמשכנע ביותר.

אם אתה מתמודד עם פוסט־טראומה, אם תביעתך נדחתה או אם אינך יודע כיצד נכון לפעול בשלב זה – אתה מוזמן לפנות לעורך דין מומחה בתחום לשיחת ייעוץ אישית: 050-7706701 ואבחן עבורך את מצבך המשפטי במקצועיות ובדיסקרטיות מלאה.