כשהזמן חולף – והזכויות עדיין על השולחן

ההתמודדות עם מגבלת הזמן בתביעות מול מערכת הביטחון

התיישנות תביעת משרד הביטחון היא אחת הסוגיות המבלבלות והמשמעותיות ביותר בתחום נכי צה"ל ואגף השיקום. רבים סבורים כי אם חלפו מספר שנים מאז הפגיעה או מאז השחרור – לא ניתן עוד להגיש תביעה. בפועל, דיני ההתיישנות החלים על תביעות מול משרד הביטחון שונים באופן מהותי מדיני ההתיישנות האזרחיים, והם מחייבים בחינה פרטנית של כל מקרה לגופו.

בעוד שבתביעות אזרחיות רגילות מניין השנים מתחיל לרוב ממועד קרות האירוע, הרי שבתביעות נכי צה"ל קיימת הבחנה ברורה בין פגיעה חד־פעמית לבין מחלה מתפתחת או פגיעה נפשית. במקרים רבים, מרוץ ההתיישנות מתחיל ממועד גילוי הנכות ולא ממועד האירוע שגרם לה. משמעות הדבר היא שגם מי שפיתח תסמינים שנים לאחר השחרור עשוי עדיין להיות זכאי להגיש תביעה.

הבחנה זו חשובה במיוחד בתחומים כגון פוסט טראומה, ירידת שמיעה, מחלות ניווניות, מחלות הקשורות לחשיפה לחומרים מסוכנים ופגיעות נפשיות אחרות. במצבים אלו, הפגיעה אינה מתפרצת ביום אחד, אלא מתפתחת בהדרגה, ולעיתים רק לאחר שנים מתברר היקף הנזק האמיתי.

הקשיים הראייתיים בתביעות שמוגשות בשיהוי

אף שבמקרים רבים ההתיישנות הפורמלית טרם חלה, ככל שחולף זמן רב יותר – כך גוברים הקשיים הראייתיים. מסמכים מתקופת השירות אינם תמיד זמינים, רשומות רפואיות עלולות להיות חסרות, עדים אינם זוכרים עוד את פרטי האירועים, ולעיתים גם הזיכרון של הנפגע עצמו מיטשטש. כל אלה מקשים על הוכחת הקשר הסיבתי בין השירות לבין הנכות.

במצב זה, משרד הביטחון נוטה לבחון את התביעה בעין ביקורתית יותר, ולעיתים להעלות טענות של מצב רפואי קודם, גורמים אזרחיים או היעדר רצף טיפולי. לכן, תביעה שמוגשת בשיהוי מחייבת עבודה ראייתית מדויקת במיוחד: איתור מסמכים ישנים, השלמת חוות דעת רפואיות בדיעבד, והצגת תמונת שירות מפורטת ככל שניתן.

התיישנות אינה סוף הדרך – אך מחייבת בדיקה מקצועית

טעות נפוצה היא להניח שתביעה שהתיישנה כביכול אין טעם לבחון כלל. בפועל, פעמים רבות ניתן לבסס טענה כי מועד גילוי הנכות הוא מאוחר בהרבה ממועד האירוע, ובכך למעשה לשנות את נקודת פתיחת מרוץ ההתיישנות. יחד עם זאת, אין מדובר בטענה אוטומטית, אלא בטענה המחייבת ביסוס רפואי ומשפטי מדויק.

בנוסף, גם במקרים שבהם כבר הוכרה נכות בעבר, אך חלה החמרה במצב הרפואי, ניתן לעיתים להגיש תביעה להחמרת מצב – ללא קשר ישיר למועד האירוע המקורי. לכן, בחינת מועדי ההתיישנות צריכה תמיד להתבצע כחלק מניתוח כולל של מצבו הרפואי והמשפטי של הנפגע.

בשל מורכבות זו, נדרש לא אחת ליווי של עורך דין נגד משרד הביטחון הבקיא בדקויות חוק הנכים, בפסיקה ובנהלי אגף השיקום, לצורך בדיקה האם אכן חלה התיישנות, ואם כן – האם קיימים חריגים או מסלולים חלופיים למימוש הזכויות.

לסיכומו של דבר

סוגיית ההתיישנות בתביעות מול משרד הביטחון אינה שאלה טכנית בלבד, אלא שאלה מהותית המשפיעה על עצם האפשרות לממש זכויות רפואיות וכלכליות לשנים ארוכות קדימה. חלוף הזמן אינו בהכרח סוף פסוק, אך הוא מגדיל את המורכבות הראייתית ואת הצורך בהיערכות מדוקדקת.

נפגעים רבים מוותרים מראש על בדיקת זכויותיהם מחשש להתיישנות, ובכך מפסידים תגמולים חודשיים, טיפולים רפואיים, שיקום תעסוקתי והטבות משמעותיות. בדיקה מקצועית של שאלת ההתיישנות עשויה להיות ההבדל בין דחייה מוחלטת לבין הכרה מלאה בזכויות.

לבדיקת שאלת ההתיישנות וליווי מקצועי מול משרד הביטחון בטלפון: 📞 050-7706701.

למידע נוסף ניתן לבקר גם באתר של עו"ד אורי צפורי.