כשהפגיעה אינה נראית לעין – אך משנה חיים
ההכרה בנכויות נפשיות במסגרת השירות
תביעת נכות נפשית משרד הביטחון מוגשת במקרים שבהם חיילים, משרתי קבע או אנשי כוחות הביטחון לוקים בהפרעות נפשיות כתוצאה ישירה או עקיפה מן השירות הצבאי. מדובר בהפרעות כדוגמת פוסט־טראומה, דיכאון קשה, הפרעות חרדה, הפרעות הסתגלות ולעיתים גם החמרה של מצב נפשי קודם. בשונה מפגיעות גופניות ברורות, הפגיעה הנפשית מאופיינת בקשיי אבחון, בהתפרצות מאוחרת ובפער מובנה בין מועד השירות למועד הפנייה לטיפול. מבחינה משפטית, אין די בעצם קיומה של אבחנה פסיכיאטרית – יש להוכיח קשר סיבתי ברור בין תנאי השירות לבין התפרצות ההפרעה והשלכותיה התפקודיות.
במקרים רבים, התסמינים מופיעים בהדרגה: הפרעות שינה, דריכות יתר, התקפי חרדה, הסתגרות חברתית, ירידה בתפקוד בעבודה וקשיים בזוגיות. לא אחת, הנפגע ממשיך לשרת תקופה ארוכה תוך ניסיון “להחזיק מעמד”, ורק לאחר החמרה משמעותית מתבצעת פנייה מסודרת לאבחון. פער זה בין מועד האירועים לבין מועד האבחון יוצר קושי ראייתי, אך אינו שולל הכרה כאשר נבנית תשתית רפואית ומשפטית מדויקת.
אחד האתגרים המרכזיים בתחום זה הוא טענת “מצב קודם”, שבה נטען כי ההפרעה הייתה קיימת עוד לפני השירות. לצורך התמודדות עם טענה זו נדרש ניתוח מדויק של התיעוד הרפואי טרם הגיוס, במהלך השירות ולאחריו, לצד בחינת עוצמת האירועים, משכם והשפעתם בפועל על התפקוד. לעיתים אף נדרשות חוות דעת משלימות הבוחנות האם מדובר בהתפרצות חדשה של מחלה או בהחמרה מואצת שנגרמה עקב תנאי השירות.
שלבים קריטיים בהליך ההכרה
- יצירת תיעוד רפואי פסיכיאטרי עדכני ומדויק
- בניית רצף טיפולי מתועד לאורך זמן
- הצגת אירועים חריגים במסגרת השירות
- בדיקה בפני ועדה רפואית נפשית משרד הביטחון
- קביעת אחוזי נכות לפי תקנות הנכים
- בחינת הזכאות לתגמול, שיקום וטיפולים
- אפשרות לערעור על קביעות הוועדה במידת הצורך
לסיכומו של דבר
נכויות נפשיות הן מן המורכבות ביותר להוכחה מבחינה משפטית, אך גם מן המשמעותיות ביותר מבחינת השלכותיהן על חיי הנפגע. מדובר בפגיעות המשפיעות באופן ישיר על תעסוקה, זוגיות, קשרים חברתיים, תפקוד יומיומי, תחושת ערך עצמי ויכולת לנהל חיים עצמאיים. פעמים רבות מדובר בפגיעה שקטה, שאינה נראית לעין, אך השפעתה בפועל עמוקה לאורך שנים.
ניהול נכון של תביעת ע"י עורך דין מומחה נכות נפשית דורש שילוב מדויק בין רפואה לפסיקה, וכן הצגה סדורה של התפתחות ההפרעה לאורך זמן. תיעוד חסר, פערים ברצף הטיפולי או הצגה כללית מדי של האירועים עלולים להוביל לדחיית תביעה מוצדקת או לקביעת אחוזי נכות שאינם משקפים את המציאות. מנגד, תיק מבוסס היטב, הכולל אבחנות ברורות, רצף טיפולי מוכח והצגת ההשלכות התפקודיות המלאות, עשוי להוביל להכרה מלאה ולזכויות שיקומיות רחבות.
יש לזכור כי ההכרה אינה מתמצה רק בתגמול כספי, אלא כוללת גם סל רחב של זכויות: טיפולים נפשיים, שיקום מקצועי, התאמות תעסוקתיות וליווי מתמשך. לפיכך, כל החלטה במסגרת הליך זה היא בעלת משמעות ארוכת טווח.
לבדיקת זכאות וליווי מקצועי בהליכי נכות נפשית : 📞 050-7706701
