כשהרפואה הצבאית נכשלת
רשלנות רפואית במהלך שירות צבאי והמשמעות המשפטית לנפגע
רשלנות רפואית במהלך שירות צבאי אינה אירוע נדיר כפי שנהוג לחשוב. מערכת הרפואה הצבאית מטפלת מדי שנה בעשרות אלפי חיילים – בשגרה, באימונים ובמצבי חירום – ולעיתים, בשל עומס, תנאי שטח, או טעויות אנוש, מתרחשים מקרים שבהם הטיפול הרפואי שניתן אינו עומד בסטנדרט הסביר וגורם לנזק ממשי. עבור החייל הנפגע, מעבר לפגיעה הבריאותית עצמה, מתעוררת שאלה משפטית מורכבת: באיזה מסלול ניתן לממש את הזכויות – שיקומי או נזיקי – ומה נדרש להוכיח בכל אחד מהם.
רשלנות רפואית בצבא עשויה ללבוש צורות רבות: איחור באבחון, מתן טיפול שגוי, פענוח שגוי של בדיקות, אי־הפניה למומחה, החמרה שנגרמה עקב הזנחה רפואית, ולעיתים גם טעויות בניתוחים או בפרוצדורות רפואיות במסגרת הצבאית. המשותף לכל המקרים הוא שנדרש להוכיח כי נפל פגם מקצועי בטיפול, וכי אלמלא אותו פגם – הנזק היה נמנע או מצטמצם משמעותית.
ההבדל בין נזק רפואי לרשלנות רפואית
אחת ההבחנות החשובות ביותר היא ההבדל בין סיבוך רפואי מוכר לבין רשלנות. לא כל תוצאה רפואית שלילית היא רשלנות. רפואה, מעצם טבעה, אינה מדע מדויק, ולעיתים נגרמים נזקים גם כאשר הצוות פועל בהתאם לסטנדרטים המקובלים. רשלנות מתקיימת רק כאשר ניתן להראות סטייה מסטנדרט רפואי סביר – כלומר, שטיפול שניתן היה לצפות מרופא סביר בנסיבות דומות לא ניתן, או שניתן טיפול שאינו תואם את הידע הרפואי הקיים.
לכן, לב ליבה של כל טענה לרשלנות רפואית הוא חוות דעת מקצועית של מומחה רפואי, המשווה בין ההתנהלות בפועל לבין ההתנהלות הראויה. ללא חוות דעת כזו, אין למעשה אפשרות לבסס טענה משפטית של רשלנות.
המסלול השיקומי מול המסלול הנזיקי
כאשר נגרם נזק רפואי במהלך השירות הצבאי, עומדות בפני הנפגע שתי אפשרויות עקרוניות: פנייה למסלול השיקומי לפי חוק הנכים, או הגשת תביעה נזיקית אזרחית. ברוב המקרים, המסלול השיקומי הוא המסלול המרכזי והבטוח יותר, משום ששם אין צורך להוכיח רשלנות – אלא רק קשר סיבתי בין השירות לבין הנזק שנותר.
לעומת זאת, תביעה נזיקית מחייבת הוכחת כל יסודות הרשלנות: חובת זהירות, הפרת חובה, נזק וקשר סיבתי. נוסף על כך, המדינה נהנית מהגנות וחסינויות מסוימות כאשר מדובר בפעילות צבאית. לכן, במקרים רבים, ניסיון לנהל תביעת רשלנות אזרחית עלול להסתיים בדחייה, בעוד שמיצוי הזכויות במסלול הנכים היה יכול להניב הכרה וזכויות מתמשכות.
עם זאת, קיימים מקרים חריגים שבהם המסלול הנזיקי כן עשוי להיות רלוונטי – למשל, כאשר הנזק נגרם בטיפול רפואי אזרחי שניתן במסגרת הצבא, או כאשר מדובר בהתנהלות רשלנית מובהקת שאינה קשורה לסיכון הצבאי הטבעי.
הקשיים הראייתיים בתיקי רשלנות רפואית בצבא
תיקי רשלנות רפואית בשירות הצבאי מתאפיינים בקשיים ייחודיים: תיעוד שאינו תמיד מלא, מסמכים רפואיים המתפרשים על פני שנים, ולעיתים גם גורמים רפואיים מתחלפים שטיפלו באותו חייל. בנוסף, פעמים רבות קיימת מחלה או פציעה בסיסית, והשאלה היא האם הנזק נגרם ממנה או מן הטיפול עצמו.
כדי להתמודד עם קשיים אלה נדרש ניתוח מדויק של הרשומות הרפואיות, איתור נקודות הכשל בטיפול, והצגת חוות דעת ברורה ומנומקת בדבר הקשר בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם בפועל.
החשיבות של ליווי משפטי מקצועי
ניהול תיק של רשלנות רפואית בצבא דורש שילוב ייחודי בין ידע רפואי למשפטי. עורך דין רשלנות רפואית בצבא נדרש להבין לא רק את דיני הנזיקין, אלא גם את חוק הנכים, את נהלי משרד הביטחון, ואת הממשק בין המסלולים השונים. טעות בבחירת המסלול או בניהול הראיות עלולה להוביל לאובדן זכויות מהותיות.
ליווי נכון מאפשר בחינה מוקדמת של סיכויי כל מסלול, הגדרת אסטרטגיית פעולה נכונה, ובניית תיק שמותאם הן לדרישות הרפואה והן לדרישות המשפט.
לסיכומו של דבר
רשלנות רפואית במהלך שירות צבאי מציבה בפני הנפגע אתגר כפול: התמודדות עם נזק בריאותי משמעותי, ובמקביל עם מערכת משפטית מורכבת ורבת־כללים. לא כל נזק ייחשב לרשלנות, ולא כל רשלנות תתאים בהכרח למסלול אזרחי. ההבחנה הנכונה בין המסלולים, הבנייה הראייתית והליווי המקצועי – הם שיקבעו את סיכויי מימוש הזכויות.
בדיקה מוקדמת, מדוקדקת ומבוססת, היא המפתח למניעת טעויות יקרות ולהבטחת מיצוי הזכויות לטווח הארוך.
לבדיקת נסיבות המקרה, ניתוח התיעוד הרפואי והערכת סיכויי ההליך: 050-7706701
באתר של עורך דין אורי צפורי ניתן להבין מהו ליווי משפטי איכותי באמת.
