מתי מחלת נפש תוכר כנכות צבאית גם ללא אירוע

גבולות האחריות של המדינה כלפי חיילים עם מחלה קונסטיטוציונלית

עו"ד תביעת משרד הביטחון הוא הכתובת שאליה פונים חיילים רבים כאשר מתפרצת אצלם מחלת נפש במהלך השירות, אך משרד הביטחון טוען שמדובר במחלה “קונסטיטוציונלית” שאינה קשורה לשירות.

פסק הדין רע״א 7796/20עוסק בדיוק בלב המתח הזה – בין מחלה שנטענה ככזו שקיננה באדם מלידה,

לבין מציאות שירות צבאי לחוצה, קשה ורוויית דחק שהובילה להתפרצותה בפועל. מדובר בצעיר ערבי- מוסלמי שהתנדב לשירות קרבי חרף היעדר חובה חוקית, שירת בטירונות קרבית בגולני, המשיך בתפקידי עבודה פיזית קשים, סבל מקשיים כלכליים, בדידות כחייל בודד, הליכים משמעתיים חוזרים ותקופות כליאה. במהלך שירותו התפרצה אצלו מחלה פסיכיאטרית קשה, שלימים אובחנה כסכיזופרניה פרנואידית. למרות שמחלתו התפרצה בזמן השירות, קצין התגמולים והוועדות דחו את תביעתו בטענה שלא הוכחו תנאים חריגים או אירוע יוצא דופן. בית המשפט העליון הפך את הקערה על פיה וקבע קביעות תקדימיות בעלות משמעות עצומה לכלל משרתי צה"ל.

עקרונות היסוד שנקבעו בפסק הדין

 אין חובה להוכיח אירוע קרבי, פעולה מבצעית או מקרה חריג כדי להכיר בקשר סיבתי.

 גם עצם החוויה הצבאית הכוללת – לחצים, משמעת, ניתוק מהבית, עבודה פיזית קשה – עשויה

להספיק.

 מחלה קונסטיטוציונלית אינה חוסמת הכרה כאשר השירות היה גורם ממשי בהתפרצות.

 יש להבחין הבחנה חדה בין קשר סיבתי עובדתי רפואי לבין קשר סיבתי משפטי נורמטיבי.

 ועדות רפואיות שוגות כאשר הן מערבבות שיקולי מדיניות בשלב הבחינה הרפואית.

 מבחן ההשוואה לחיים האזרחיים הוא מבחן עזר בלבד ואינו מכריע.

 גם תקופות כליאה אינן מנותקות מהקשר הכללי של הלחץ הצבאי.

 פסק הדין עוסק בפועל גם בסיטואציות הנתפסות לעיתים כ־רשלנות בצה"ל ,כאשר המערכת מתעלמת מהצטברות תנאי דחק מתמשכים.

לסיכומו של דבר – מהפכה שקטה בזכויות נכי הנפש

פסק הדין רע״א 7796/20מהווה פריצת דרך של ממש בהגנה על זכויות חיילים שלוקים במחלות נפש

שהתפרצו בזמן השירות. בית המשפט העליון הבהיר חד־משמעית כי אין לדרוש “אירוע שיא” חד־פעמי כתנאי להכרה, וכי גם שרשרת של לחצים, תנאים פיזיים ונפשיים קשים, משמעת נוקשה, בדידות, כליאה ועבודה מאומצת – כולם יחד יכולים להוות תשתית מספקת להכרה מלאה בנכות לפי חוק הנכים. עוד נקבע, כי החייל אינו נדרש להוכיח שהשירות היה הגורם היחיד למחלה, אלא די בכך שהיה לו גורם ממשי ומשמעותי בהתפרצותה.

מדובר בפסק דין שמתקן עוול ארוך שנים במקרים רבים, שבהם תביעות נדחו רק משום שלא נמצא “אירוע חריג” נקודתי. כעת ברור: השירות עצמו – על עומסיו, לחציו ומאפייניו — עשוי להספיק. פסק הדין גם מחזק את ההבחנה בין רפואה למשפט, ומונע מוועדות להכניס שיקולי מדיניות במקום שבו עליהן לבחון שאלות מקצועיות רפואיות “נקיות”.

משרדנו מייצג חיילים ונכי צה"ל בתיקי מחלות נפש מורכבים, לרבות תיקים שנדחו שוב ושוב בטענה של “מחלה קונסטיטוציונלית.” אנו יודעים כיצד לנתח את תנאי השירות, כיצד להוכיח את הרצף התפקודי, וכיצד להישען על פסיקה תקדימית כגון רע״א 7796/20 כדי להפוך דחייה להכרה מלאה.

אם גם אתה מתמודד עם מחלת נפש שהתפרצה בשירות, אם תביעתך נדחתה, או אם נאמר לך ש“אין קשר לשירות” – אל תישאר לבד מול המערכת.

שיחת ייעוץ ראשונית, דיסקרטית ומקצועית: 050-7706701

דרך האתר של עו"ד אורי צפורי ניתן להבין כיצד מתנהל ייצוג מול משרד הביטחון והוועדות הרפואיות.