פגיעה נפשית לאחר השירות – כשהמאבק האמיתי מתחיל בשגרה
מציאות נפשית מורכבת שאינה תמיד נראית לעין
תביעת נכות נפשית משרד הביטחון עוסקת באחד התחומים הרגישים והמורכבים ביותר בהליכי ההכרה של נכי מערכת הביטחון. בשונה מפגיעה גופנית שניתן לאבחן באמצעים אובייקטיביים כמו צילומים, בדיקות דם או הדמיות, הפגיעה הנפשית מתבססת על אבחון קליני, על תיאור סובייקטיבי של התסמינים ועל בחינה מצטברת של התפקוד בחיי היום־יום. דווקא בשל כך, הפער בין עוצמת הסבל שחווה הנפגע לבין האופן שבו המערכת בוחנת את מצבו עלול להיות גדול במיוחד.
במקרים רבים, הפגיעה הנפשית אינה מתפרצת במלוא עוצמתה מיד לאחר האירוע במהלך השירות. לא אחת היא מתפתחת בהדרגה: קשיי שינה, עצבנות, חרדות, הסתגרות, התפרצויות זעם, פגיעה במערכות יחסים וקושי בהתמדה בעבודה. רבים מצליחים “לשרוד” שנים ארוכות תוך מאבק יומיומי שקט, עד לרגע שבו מתרחשת קריסה תפקודית משמעותית. רק בשלב זה מתגבש לעיתים האבחון הרשמי, ולעיתים אז גם מוגשת לראשונה התביעה להכרה בנכות.
הדין מחייב הוכחת מספר רכיבים מצטברים: אבחנה פסיכיאטרית ברורה לפי קריטריונים רפואיים מוכרים, רצף טיפולי המעיד על בעיה מתמשכת, פגיעה תפקודית ממשית, והוכחת קשר סיבתי בין תנאי השירות הצבאי לבין התפרצות ההפרעה. כל חוליה חסרה בשרשרת זו עלולה להוביל לדחיית התביעה, גם כאשר הסבל האישי עמוק ואמיתי.
נקודות מרכזיות שיש להכיר בהליכי ההכרה
- לא כל מצוקה נפשית מוכרת אוטומטית כנכות לצורכי תגמולים.
- יש חשיבות מכרעת לאבחון מקצועי מדויק ומתועד לאורך זמן.
- פערי זמן ארוכים בין השירות לבין תחילת הטיפול מקשים אך אינם שוללים הכרה.
- הוועדה בוחנת בעיקר את ההשפעה על התפקוד ולא רק את שם האבחנה.
- חוות דעת פרטיות עשויות לחזק את התביעה אך אינן מחייבות את הוועדה.
- הרקע האישי והמשפחתי נבחן כחלק משאלת הקשר הסיבתי.
- הופעה בפני ועדה רפואית נפשית משרד הביטחון משפיעה באופן מהותי על תוצאת ההליך.
- חוסר רצף בטיפולים או במסמכים עלול לפגוע באמינות הטענות.
- יש משמעות רבה לשאלה האם קיימת פגיעה בכושר העבודה.
לסיכומו של דבר – בין הפגיעה הפנימית להכרה הרשמית
נכות נפשית היא פגיעה עמוקה שאינה מסתיימת בגבולות הקליניקה. היא מחלחלת לכל תחומי החיים: זוגיות, משפחה, עבודה, קשרים חברתיים ותחושת הערך העצמי. ההליך מול משרד הביטחון אינו בוחן רק את עצם הסבל, אלא את האופן שבו הוא מתורגם לפגיעה תפקודית מתמשכת. לכן, ניהול נכון של תביעה בתחום זה מחייב הבנה עמוקה הן של ההיבטים הרפואיים והן של הכללים המשפטיים המנחים את הוועדות.
בניית תשתית ראייתית מסודרת, איסוף רציף של מסמכים רפואיים, והכנה נכונה לדיונים בפני הגורמים הקובעים – כל אלו עשויים לעשות את ההבדל בין דחייה לבין הכרה מלאה. כאשר התהליך מנוהל בזהירות ובמקצועיות, ניתן להביא לכך שמציאות פנימית קשה תקבל ביטוי משפטי הולם וזכויות כלכליות ושיקומיות ראויות לאורך זמן.
לקבלת הכוונה מקצועית וליווי מדויק בתביעות נכות נפשית מול משרד הביטחון: 📞 050-7706701
דרך האתר של עו"ד אורי צפורי ניתן להתרשם מגישה מקצועית ומעמיקה לייצוג נכי צה"ל.
