האם ניתן להתגבר על סוגיית ההתיישנות בתביעות פוסט־טראומה נגד משרד

האם ניתן להתגבר על סוגיית ההתיישנות בתביעות פוסט־טראומה נגד משרד הביטחון? האתגר המשפטי שבקבלת הכרה בפגיעה מתמשכת

במהלך השנים האחרונות הפכה סוגיית התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון פוסט טראומה לאחת הסוגיות המורכבות והכואבות ביותר עבור יוצאי צה"ל וכוחות הביטחון. פסק הדין בש"א 8158/17 )רע"א (825-22 ,עליו מבוסס מאמר זה, מדגיש כי חיילים רבים פונים להכרה רק שנים רבות לאחר השירות — לעיתים לאחר התמוטטות נפשית, הידרדרות תפקודית או חשיפת זיכרונות טראומטיים שנקברו עמוק במשך עשרות שנים.

למרות שמדובר בפגיעה שמטבעה מתפתחת באיטיות ולעיתים פורצת רק בבגרות, משרד הביטחון נוטה לטעון להתיישנות או ל"שיהוי ניכר," ובכך לחסום את דרכם של נפגעים אמיתיים לקבלת זכויות. פסק הדין מדגים כיצד הערכאות השונות בוחנות את האיחור בהגשת התביעה — מה נחשב לאיחור סביר, כיצד מצבו הנפשי של הנפגע משפיע על יכולתו לפעול בזמן, והאם החוק הסוציאלי מחייב גישה מקלה.

עם זאת, בית המשפט העליון שב ומבהיר כי גם כאשר מדובר בחוק סוציאלי, אין פירוש הדבר כי כל איחור יתקבל באופן אוטומטי, וכי עדיין נדרש טעם מיוחד המצדיק חריגה מסופיות הדיון.

מה מלמד פסק הדין וכיצד הוא מסייע למי ששוקל הגשת תביעה?

 פוסט־טראומה היא פגיעה שמטיבה להתפרץ מאוחר — ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו.

 טענת התיישנות איננה סוף פסוק — לעיתים ניתן להתגבר עליה בהצגת מסמכים עדכניים, עדויות ונסיבות אישיות.

 מצבו הנפשי של הנפגע עשוי להוות "טעם מיוחד" לאיחור — אך יש להראות שלא היה יכול לפעול במועד.

 גם כאשר משרד הביטחון טוען להתיישנות, ניתן לעיתים לפתוח מחדש את התיק באמצעות ראיות שלא היו קיימות בעבר.

 בפסק הדין הודגש כי קיומן של חוות דעת סותרות איננו מספיק — יש להראות קשר סיבתי ברור לשירות.

 בערעור "בגלגול שלישי" הסיכוי נמוך — ולכן חשוב לבנות תביעה חזקה כבר מהשלב הראשון.

 רבים שנדחו בגלל איחור גילו כי ניתן להגיש תביעה מחודשת, ערעור או בקשה לעיון חוזר, כחלק ממסלול רחב של תביעות נגד משרד הביטחון.

לסיכום: גם אם חלפו שנים – עדיין אפשר לפעול

פסק הדין בש"א 8158/17 )רע"א (825-22 הוא תזכורת לכך שהתיישנות אינה גזירת גורל. חיילים רבים שחוו טראומה במהלך השירות נושאים את הכאב שנים ארוכות לפני שהם מבינים שהם זכאים להכרה. במשרדנו אנחנו פוגשים שוב ושוב לוחמים, שוטרים ומשרתי מערכת הביטחון שהוסבר להם בעבר שאין טעם להגיש תביעה – אך כאשר התיק נבנה מחדש והראיות הוצגו בצורה מקצועית, הם קיבלו את מלוא זכויותיהם.

אם אתה סובל מתסמינים של פוסט־טראומה, אם משרד הביטחון טען להתיישנות או אם דחו את בקשתך – אני מזמין אותך להתייעץ איתי באופן אישי.

במשך יותר משלושה עשורים אני מייצג נפגעי שירות מכלל יחידות צה"ל ומערכת הביטחון, ומלווה אותם במקצועיות מול הוועדות, הערעורים וההליכים המשפטיים.

שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: 050-7706701

אבחן את התיק שלך לעומק ואכוון אותך למסלול המדויק ביותר לקבלת ההכרה שמגיעה לך.

בקרו באתר עו"ד אורי צפורי לקריאה על טיפול בפגיעות נפשיות עקב השירות.