המשמעות האמיתית של תיקון 29 לחוק הנכים – ומה זה אומר עבורך

תיקון 29 והשלכותיו על הכרה בזכויות

הגשת תביעה נגד משרד הביטחון לאחר תיקון 29 לחוק הנכים הפכה להליך מורכב ומהודק בהרבה מבעבר. תיקון זה, שנכנס לתוקף במטרה לצמצם את מעגל הזכאים, שינה מן היסוד את אמות המידה להכרה בפגיעות של משרתי קבע ואנשי כוחות הביטחון. בעוד שבעבר די היה להוכיח כי הפגיעה אירעה “תוך כדי ועקב השירות”, הרי שלאחר התיקון נדרש להראות כי מקור הפגיעה הוא באירוע בעל אופי מבצעי או ביטחוני מובהק. משמעות הדבר היא שרק פגיעות שמקורן בפעילות מבצעית, אימון מבצעי או נסיבות בעלות מאפיינים צבאיים ייחודיים, עשויות לזכות כיום בהכרה לפי חוק הנכים.

התיקון יצר הבחנה חדה בין פעילות מבצעית לבין פעילות שגרתית הנלווית לשירות. תאונות שגרתיות בדרך לבסיס או ממנו, גם אם התרחשו בסמיכות לפעילות מבצעית, אינן נחשבות עוד כחלק בלתי נפרד מהשירות המזכה בהכרה. סוגיה זו נדונה בפסיקה לא אחת, ובכלל זה בפסק הדין בע"ו 54306-11-20, שעסק בשאלה האם תאונה בדרך חזרה מפעילות מבצעית מהווה חלק מן הפעילות עצמה. בתי המשפט קבעו כי אין די בזיקה כללית לשירות, אלא יש לבחון את אופיו המדויק של האירוע, את מהותו ואת הקשר הישיר לפעילות מבצעית ממשית.

המורכבות נובעת מכך שהחוק דורש נסיבות בעלות אופי צבאי־מבצעי מובהק, בעוד שבמציאות חיי השירות כוללים רצף אחד של פעילות, תנועה ונסיעות. הפסיקה העדכנית מלמדת על מגמה עקבית של פרשנות מצמצמת, המחייבת הוכחה קפדנית של יסוד המבצעיות.

מהם הקריטריונים החדשים שנקבעו לאחר התיקון?

• רק אירועים בעלי אופי ייחודי, מבצעי ומובהק ייחשבו כיום “חבלת שירות”.
• נסיעות שגרתיות, גם אם בוצעו בסמיכות לפעילות מבצעית, אינן נחשבות פעילות מבצעית.
• התיקון הקשיח את רף ההכרה של משרתי קבע באופן משמעותי לעומת חיילי חובה.
• החוק מבחין בין פעילות מבצעית בפועל לבין אירועי לוואי, לוגיסטיקה ותנועה שגרתית.
• פסיקות עדכניות מלמדות על נאמנות בתי המשפט לרוח התיקון ויישום פרשנות מצמצמת.
• נטל ההוכחה על משרתי כוחות הביטחון הפך כבד ומורכב בהרבה משהיה בעבר.
• במציאות זו, הסתייעות ב־עורך דין תביעת משרד הביטחון הבקיא בגבולות הזכאות החדשים הפכה לרכיב מהותי בבניית התיק.

סיכום

תיקון 29 לחוק הנכים שינה באופן מהותי את הדרך שבה המדינה בוחנת פגיעות של משרתי כוחות הביטחון, והקשיח באופן ניכר את תנאי ההכרה.

לסיכומו של דבר, אירועים שבעבר נחשבו כפגיעות המזכות בהכרה אוטומטית, עלולים כיום להידחות בטענה שמדובר בתאונה שגרתית שאינה נושאת אופי מבצעי מובהק. ההתמודדות עם מציאות משפטית זו מחייבת הבנה עמוקה של התיקון, היכרות מעמיקה עם הפסיקה העדכנית ויכולת לנתח כל מקרה לפי נסיבותיו המדויקות. בנייה נכונה של התשתית העובדתית והמשפטית כבר משלב ההגשה הראשוני עשויה להיות ההבדל בין דחיית התביעה לבין הכרה מלאה בזכויות. לפיכך, כל מי ששוקל פנייה למשרד הביטחון בעקבות פגיעה בתקופת השירות נדרש לבחינה מוקדמת, מדוקדקת ושיטתית של נסיבות האירוע לאור אמות המידה המחמירות שנקבעו בתיקון 29. לשיחה ופרטים נוספים בטלפון: 050-7706701

בקרו באתר עו"ד אורי צפורי וקבלו מידע על טיפול במחלות מהשירות.