לא כל פציעה נראית לעין – המאבק להכרה בפוסט טראומה מהשירות

כשהפגיעה מלווה שנים אחרי המדים

תביעת משרד הביטחון פוסט טראומה מוגשת על ידי חיילים וחיילות שהתמודדו במהלך שירותם עם חוויות קשות, מסכנות חיים או רוויות מתח קיצוני, אשר הותירו חותם נפשי עמוק ומתמשך. בניגוד לפציעות גוף, פוסט טראומה אינה נמדדת בצילומי רנטגן או בבדיקות דם, אלא מתבטאת בדפוסי התנהגות, מצוקה רגשית, הפרעות שינה, פלאשבקים, דריכות יתר, הימנעות ממגע חברתי ופגיעה בתפקוד הכללי. לעיתים קרובות, התסמינים אינם מופיעים במלוא עוצמתם מיד לאחר האירועים, אלא מתפתחים בהדרגה לאורך חודשים ואף שנים.

רבים מהנפגעים ממשיכים לתפקד תקופה ארוכה “על אוטומט”, תוך ניסיון להדחיק את הקושי ולהמשיך בשגרה. רק כאשר הקשיים מחמירים ומתחילים לפגוע בעבודה, בזוגיות, בהורות ובבריאות הכללית – מתברר כי מדובר בפגיעה נפשית ממשית ולא בתגובה חולפת. בשלב זה מתחיל גם המאבק על ההכרה: הוכחת הקשר בין השירות לבין המצב הנפשי, הצגת תיעוד רפואי, התמודדות עם שאלות מורכבות לגבי מועד הופעת התסמינים והמשכם, והופעה בפני ועדות רפואיות.

משרד הביטחון בוחן את התביעה דרך פריזמה רפואית־משפטית: האם קיימת אבחנה פסיכיאטרית מבוססת, מהו רצף הטיפול לאורך השנים, האם התסמינים תואמים את האירועים הנטענים, ומהי מידת ההשפעה התפקודית של ההפרעה. גם כאשר קיימת אבחנה חד־משמעית של פוסט טראומה, אין בכך כדי להבטיח הכרה אוטומטית, ולעיתים המחלוקת מתמקדת בעצם הקשר הסיבתי לשירות ולא בעצם קיום ההפרעה.

בנוסף, נבחנים גורמים אישיים וקודמים, רקע נפשי קודם לשירות, מידת החשיפה לאירועים טראומטיים, ואופן התפקוד לפני ואחרי השירות. כל אחד מהנתונים הללו עשוי להשפיע על מסקנות הוועדות הרפואיות ועל גובה אחוזי הנכות שייקבעו, אם בכלל.

נקודות מרכזיות בהתמודדות עם תביעת פוסט טראומה

• יש חשיבות רבה לאבחון פסיכיאטרי מסודר ומגובה במסמכים.
• רצף טיפולי מתמשך מחזק את הטענה לקשר לשירות.
• גם הופעה מאוחרת של תסמינים אינה שוללת הכרה בהכרח.
• נבחנת השפעת הפגיעה על תפקוד בעבודה, בזוגיות ובחיי היום־יום.
• לנסיבות השירות ולאופי האירועים שחווה החייל יש משקל רב.
• חוות דעת פרטיות עשויות להשפיע אך אינן מחייבות את המערכת.
• הוועדה בוחנת לא רק את החוויה אלא את השלכותיה המעשיות.
• לעיתים נדרש הליך של ערר או ערעור לשם שינוי החלטה.
• היכרות עם פוסט טראומה מהצבא תסמינים חיונית לביסוס התביעה.

לסיכומו של דבר – מאבק על הכרה בנזק שאינו נראה

פוסט טראומה היא פגיעה עמוקה ושוחקת, שמשפיעה על כל תחומי החיים: תעסוקה, מערכות יחסים, יציבות נפשית ובריאות כללית. המאבק מול משרד הביטחון אינו רק מאבק על תגמול כלכלי, אלא על עצם ההכרה בכך שהנזק נגרם במסגרת השירות ולמען המדינה. עבור נפגעים רבים, עצם ההכרה היא שלב משמעותי בדרך לשיקום ולחזרה הדרגתית לתפקוד.

ניהול נכון של תביעת פוסט טראומה מחייב שילוב בין הבנה רפואית עמוקה, איסוף שיטתי של מסמכים, תיעוד, חוות דעת מקצועיות, והכנה מדויקת של הנפגע לקראת הוועדות. כאשר ההליך מנוהל באופן מסודר ומבוסס, גדלים הסיכויים להשגת הכרה המשקפת את מצבו האמיתי של הנפגע ואת צורכי השיקום שלו לטווח הארוך. ניתן לחייג למספר: 050-7706701

אפשר להתרשם מהידע והניסיון דרך האתר של עורך דין אורי צפורי.