לא רק תגמול חודשי – מתי קיימת עילה לתביעה נזיקית נגד משרד הביטחון
כשהפגיעה חורגת ממסלול חוק הנכים
תביעת נזיקין נגד משרד הביטחון מוגשת במקרים שבהם נזק גוף או נפש נגרם לא רק במסגרת השירות, אלא גם עקב רשלנות, מחדל או התנהלות בלתי סבירה של גורמי המערכת. בשונה מההליך לפי חוק הנכים, שבו מדובר במסלול שיקומי־מנהלי של הכרה בנכות ותגמול חודשי, תביעה נזיקית נועדה לפצות את הנפגע בפיצוי אזרחי מלא בגין נזקיו, בדומה לכל תביעת נזיקין רגילה במשק.
ההבדל המהותי בין המסלולים אינו רק בסוג הפיצוי, אלא גם במהות עילת התביעה. בעוד שחוק הנכים בוחן בעיקר קשר סיבתי בין השירות לבין הפגיעה, תביעה נזיקית בוחנת שאלות של אשם, רשלנות, הפרת חובת זהירות וקשר סיבתי בין המחדל לבין הנזק. כך למשל, איחור חמור באבחון, טיפול רפואי רשלני, ליקוי בטיחותי חמור או הפעלת חיילים בתנאים מסוכנים ללא אמצעי מיגון מספקים – עשויים להצמיח עילת נזיקין עצמאית.
יחד עם זאת, הדין קובע מגבלות על האפשרות לשלב בין המסלולים. במקרים רבים, עצם ההכרה כנכה לפי חוק הנכים חוסמת את הדרך לתביעת נזיקין בגין אותו נזק. לכן, אחת השאלות הקריטיות היא באיזה מסלול נכון לפעול מלכתחילה, ומהן ההשלכות ארוכות הטווח של הבחירה. טעות בבחירת המסלול עלולה להביא לאובדן אפשרות לפיצוי אזרחי משמעותי.
בתביעות נזיקיות נבחנים גם ראשי נזק רחבים בהרבה: הפסדי שכר עתידיים, כאב וסבל, עזרת צד ג’, הוצאות רפואיות, התאמות דיור ופגיעה באיכות החיים. אלו אינם נבחנים באותו אופן בהליך השיקומי הקלאסי.
שיקולים מרכזיים בבחירת המסלול הנכון
- יש לבחון האם הנזק נגרם עקב רשלנות או מחדל קונקרטי.
- לא כל פגיעה בשירות מקימה עילה נזיקית.
- בחירה במסלול חוק הנכים עלולה לחסום תביעה אזרחית.
- תביעה נזיקית מאפשרת פיצוי חד־פעמי רחב יותר.
- יש חשיבות קריטית לתיעוד רפואי וראייתי מוקדם.
- הוכחת רשלנות דורשת חוות דעת מומחים.
- נבחנת שאלת האשם של הגורם המזיק.
- קיימים הבדלים משמעותיים במועדי ההתיישנות.
- לעיתים קיימת חפיפה בין תביעה נזיקית לבין תביעת פיצויים משרד הביטחון במסלולים אחרים.
לסיכומו של דבר – בחירה אסטרטגית בעלת השלכות כלכליות כבדות
תביעה נזיקית נגד משרד הביטחון אינה מסלול חלופי “שגרתי”, אלא הליך בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידו הכלכלי של הנפגע. בעוד שהמסלול השיקומי מעניק יציבות לאורך זמן באמצעות תגמול חודשי וזכויות נלוות, המסלול הנזיקי עשוי להניב פיצוי חד־פעמי משמעותי, אך גם טומן בחובו סיכונים ראייתיים ומשפטיים גבוהים יותר.
הבחירה בין המסלולים אינה טכנית אלא מהותית. היא מחייבת בחינה מעמיקה של נסיבות הפגיעה, אופי הנזק, אפשרויות ההוכחה והצורך הכלכלי העתידי של הנפגע. במצבים מסוימים, ההחלטה על המסלול הנכון בשלב מוקדם היא שתקבע אם הנפגע יוכל לממן שיקום מלא ולשקם את איכות חייו, או שיישאר עם מענה חלקי בלבד.
לפיכך, כאשר קיים חשד שמקור הפגיעה הוא ברשלנות או מחדל, אין להניח מראש שחוק הנכים הוא המסלול היחיד. בדיקה משפטית מוקדמת ומדויקת היא תנאי הכרחי למיצוי הזכויות בדרך האפקטיבית ביותר.
לפרטים נוספים: 050-7706701 או באתר של עורך דין אורי צפורי ניתן למצוא מידע משפטי חשוב ונגיש.
