מאבק על אחוזי נכות נפשית – הדרך הארוכה מהאירוע להכרה
כשהמערכת הרפואית והמשפטית מצטלבות
פסק הדין רע״א 7525/13 מחדד את גבולות ההתערבות של בתי המשפט בהחלטות ועדה רפואית עליונה משרד הביטחון ,ואת הקושי שעומד בפני נפגעי נפש המבקשים לשנות קביעת אחוזי נכות. המערער, שוטר ששירת בחברון, נקלע לאירוע ירי לעבר רכב משטרתי שבו נסע עם חבריו. כל השוטרים שנכחו ברכב נפגעו פיזית קשה, והוא עצמו, שלא נפגע בגופו, נותר להתמודד עם המראות הקשים, הטיפול בחבריו הפצועים והחוויה המטלטלת. לאחר האירוע החל לסבול מתסמינים נפשיים קשים – פלשבקים, חרדות, דיכאון, הפרעות שינה ופגיעה בתפקוד המשפחתי והתעסוקתי. קצין התגמולים הכיר בקשר שבין השירות לבין התסמונת הפוסט־טראומטית, אך הוועדה הרפואית המחוזית קבעה כי רק שליש מנכותו הנפשית נובע מהאירוע, והעמידה את שיעור הנכות המוכרת על 10% בלבד. המערער ערער לוועדה הרפואית העליונה, אך זו דחתה את ערעורו והותירה את אחוזי הנכות על כנם. בהמשך נדחה גם ערעורו לבית המשפט המחוזי, ולבסוף פנה לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור, בטענה כי הוועדה העליונה סטתה מקביעות המומחים ולא נימקה באופן מספק את החלטתה .
מה קבע בית המשפט ומה ניתן ללמוד מהפסיקה
בית המשפט העליון חזר והדגיש כי אינו נוטה להתערב בקביעות רפואיות מקצועיות, אלא אם נפל בהליך פגם מהותי.
עצם העובדה שהוועדה העליונה קבעה שיעור נכות שונה מהערכת מומחים אינה כשלעצמה עילה
להתערבות.
חובת ההנמקה חלה על הוועדה, אך לא כל הנמקה דלה מצדיקה החזרת הדיון או מתן רשות ערעור.
במקרים שבהם אין שאלה כללית החורגת מהמקרה הפרטי – לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
תפקוד יומיומי, עבודה במשרה מלאה ויכולת תפקודית עצמאית – עשויים להשפיע על שיעור הנכות שנקבע.
גם כאשר מוכרת תסמונת פוסט־טראומטית, אין הכרה אוטומטית בכל רכיבי הנכות הנפשית.
החלטות בתחום ועדה רפואית משרד הביטחון פוסט טראומה משליכות ישירות על גובה
התגמולים לאורך שנים, ולעיתים הבדל של אחוזים בודדים מגלם פער כלכלי עצום.
לסיכומו של דבר – למה אסור להקל ראש בקביעת אחוזי הנכות
פסק הדין רע״א 7525/13מלמד עד כמה קביעת אחוזי נכות נפשית היא צומת קריטי בחייו של נפגע פוסט־
טראומה. גם כאשר הוכח קשר ברור בין האירוע לשירות, והמדינה מכירה בעצם הפגיעה – גובה אחוזי הנכות הוא שיקבע את היקף הזכויות, התגמולים, סל השיקום והעתיד הכלכלי של הנפגע ומשפחתו. בתי המשפט נוקטים ריסון משמעותי בהתערבות בהחלטות הוועדות הרפואיות, ולכן כל טעות, חוסר דיוק או חסר ראייתי בשלב מוקדם עלול ללוות את הנפגע שנים ארוכות. מכאן החשיבות העצומה בבניית תיק רפואי ומשפטי מדויק כבר מהשלב הראשון: הצגת כל רצף התסמינים, הבאת חוות דעת פסיכיאטריות מנומקות, סתירת טענות לרקע קודם, והצגת הפגיעה התפקודית המלאה – לא רק באבחנה הרפואית אלא גם בהשלכות על חיי היום־יום.
משרדנו מלווה כבר עשרות שנים חיילים, שוטרים ונפגעי מערכת הביטחון בהתמודדות מול קצין התגמולים, הוועדות הרפואיות והערכאות המשפטיות. אנו יודעים מתי קיימת עילה לערעור, מתי יש מקום להשבת דיון לוועדה, וכיצד למקסם את סיכויי ההצלחה בכל שלב של ההליך.
אם נקבעו לך אחוזי נכות שאינם משקפים את מצבך האמיתי, אם ערעור נדחה או אם אתה מתלבט כיצד לפעול – אתה מוזמן לפנות אליי לייעוץ אישי בטלפון: 050-7706701 ואבחן עבורך את מצבך המשפטי במקצועיות, ברגישות ובדיסקרטיות מלאה. דרך האתר של עורך דין אורי צפורי ניתן להבין מהו ייעוץ משפטי איכותי.
