מחלת נפש שהתפרצה בצבא – מתי תתקבל טענת קשר סיבתי גם כשיש נטייה מוקדמת

כיצד נבחנת תביעת מחלת נפש כאשר קיימת רגישות מוקדמת

תביעת נכות נפשית משרד הביטחון נחשבת לאחת התביעות המורכבות ביותר בדיני הנכים, בעיקר במקרים שבהם נטען כי החייל נשא עמו נטייה מוקדמת למחלה נפשית, אך זו התפרצה בפועל רק במהלך השירות הצבאי. במשך שנים רבות אימץ משרד הביטחון עמדה נוקשה שלפיה מחלות "קונסטיטוציונליות" אינן קשורות לשירות, גם כאשר הופיעו לראשונה בתקופת הצבא. גישה זו הובילה לדחייה של תביעות רבות, גם במקרים שבהם תנאי השירות היו קיצוניים.

בפסק הדין רע״א 7796/20 קבע בית המשפט העליון הלכה חשובה ששינתה את אופן בחינת הקשר הסיבתי במחלות נפש מסוג זה. מדובר בחייל שהתנדב לשירות קרבי, חווה עומסי שירות חריגים, בדידות, כליאה ולחץ מתמשך – ובמהלך השירות התפרצה אצלו סכיזופרניה. קצין התגמולים דחה את תביעתו בטענה שמדובר במחלה קודמת שאינה קשורה לשירות. בית המשפט העליון קבע באופן חד-משמעי כי גם אם קיימת נטייה מוקדמת, אין בכך כדי לשלול אוטומטית את הקשר לשירות. יש לבחון האם תנאי השירות היוו גורם ממשי להתפרצות בפועל של המחלה.

ההלכה שנקבעה מחייבת הבחנה ברורה בין עצם קיומה של רגישות מוקדמת, לבין שאלת הטריגר שמימש אותה. השירות אינו נדרש להיות הגורם הבלעדי למחלה, אלא די בכך שהיווה גורם משמעותי שהוציא את הנטייה מהכוח אל הפועל.

עקרונות מרכזיים שנקבעו בפסק הדין

• יש להבחין בין קשר סיבתי עובדתי לבין קשר סיבתי משפטי.
• הקשר העובדתי נבחן לפי סמיכות זמנים, החמרה בזמן השירות ותגובה לטיפול.
• הקשר המשפטי מורכב מיסוד אובייקטיבי ויסוד סובייקטיבי גם יחד.
• תנאי שירות חריגים במיוחד אינם תנאי בלעדי לקיום קשר סיבתי.
• גם לחץ מתמשך שאינו “אירוע שיא” עשוי להספיק לצורך ההכרה.
• יש לבחון את הפגיעוּת האישית של החייל הספציפי.
• הוועדות אינן רשאיות לדרוש הוכחת קרב או פיגוע כתנאי להכרה.
• אין לשלול תביעה רק בשל קיומה של נטייה מוקדמת.
• משמעות ההלכה משליכה בפועל גם על פסקי דין פוסט טראומה משרד הביטחון בתחומים חופפים.

לסיכומו של דבר – נטייה מוקדמת אינה סוף פסוק

פסק הדין רע״א 7796/20 יצר תפנית משמעותית בגישת המשפט הישראלי לתביעות נפשיות מול משרד הביטחון. הוא קובע כי המבחן אינו האם השירות "יצר" את המחלה מאפס, אלא האם הוא היה הגורם שהפעיל, החמיר או מימש את המחלה בפועל. בכך נשברה הגישה הדיכוטומית ששללה קשר בכל מקרה של רגישות מוקדמת.

המשמעות המעשית רחבה: חיילים שבעבר נדחו בטענה של "מצב קודם" זכאים כיום לבחינה מחודשת, אם ניתן להראות שתנאי השירות היוו גורם דחק משמעותי. בניית תיק נכון מחייבת הצגת תנאי השירות בפירוט, חוות דעת פסיכיאטריות מדויקות, ותיעוד רציף של ההחמרה מאז השירות.

בפועל, מדובר בהליך רפואי-משפטי עדין במיוחד, שבו לכל מילה בפרוטוקול, לכל מסמך רפואי ולכל עדות יש השפעה על קביעת הזכאות. ניתוח מדויק של התיק בהתאם להלכה שנקבעה הוא תנאי בסיסי למיצוי הזכויות.

לפרטים בטלפון: 050-7706701

כדאי לבקר באתר של עורך דין אורי צפורי ולהכיר שירות משפטי ברמה גבוהה.