פגיעות שמיעה בצבא – הליך ההכרה והמשמעויות המשפטיות

מתי ירידת שמיעה הופכת לעילה משפטית להכרה

תביעת אוזניים משרד הביטחון מוגשת במקרים שבהם חיילים, לוחמים ומשרתי קבע סובלים מירידת שמיעה, טנטון )צפצופים באוזניים,( פגיעות באוזן הפנימית או החיצונית, כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק במהלך השירות הצבאי. פגיעות אלה הן מן השכיחות ביותר בצה״ל, בעיקר בקרב לוחמים, תותחנים, שריונאים, חיילי סיירות, מפעילי כלי רכב כבדים ומשרתים בסביבות רועשות. מן ההיבט המשפטי, עצם קיומה של ירידת שמיעה אינו מספיק – יש להוכיח קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין הפגיעה, ברמה רפואית וברמה משפטית כאחד.

הקושי המרכזי בתביעות אוזניים נעוץ בכך שפגיעות שמיעה מתפתחות לעיתים בהדרגה, ללא אירוע חד־ פעמי ברור. חיילים רבים אינם פונים לבדיקה מיידית, ממשיכים לשרת, ורק שנים לאחר מכן מתחילים לחוש החמרה משמעותית. במצבים אלה נדרשת בחינה מדוקדקת של תנאי השירות, משך החשיפה לרעש, סוגי הנשק או הכלים, ואמצעי המיגון שניתנו בפועל. בנוסף, נבדק האם קיים רקע רפואי קודם לשירות, והאם קיימת החמרה שניתן לייחס אותה לשירות הצבאי דווקא.

מן הפרקטיקה המשפטית עולה כי תביעות אוזניים הן תביעות טכניות לכאורה, אך בפועל מדובר בהליכים מורכבים המחייבים דיוק רפואי וראייתי גבוה: בדיקות שמיעה עדכניות, השוואה לבדיקות מתקופת השירות )אם קיימות,( חוות דעת מומחים לאודיולוגיה ולעיתים גם נוירולוגיה.

שלבים מרכזיים בהליך התביעה והנקודות הקריטיות

 איסוף תיעוד רפואי מלא: בדיקות שמיעה, אבחנות אודיולוגיות, תיעוד טנטון.

 הוכחת חשיפה ממשית לרעש מזיק במסגרת השירות.

 בחינת קיומו של רקע רפואי קודם לשירות.

 קביעת קשר סיבתי רפואי בין הרעש לפגיעה.

 זימון לוועדה רפואית של משרד הביטחון.

 קביעת אחוזי נכות בהתאם לתקנות.

 במקרים רבים מתבצעת הגשת תביעה נגד משרד הביטחון רק לאחר בחינה מקדמית של סיכויי ההכרה.

 החלטת הוועדה ניתנת לערעור במועדים הקבועים בדין.

לסיכומו של דבר – פגיעת שמיעה איננה “פגיעה קלה” מבחינה משפטית

חרף הנטייה לראות בירידת שמיעה או בטנטון פגיעה “שולית,” מדובר בפגיעה בעלת השלכות תפקודיות, תעסוקתיות ונפשיות משמעותיות. פגיעה בשמיעה משפיעה על יכולת העבודה, על חיי משפחה ועל איכות החיים בכלל. מן ההיבט המשפטי, כל אחוז נכות שנקבע עשוי להשפיע על זכאות לתגמולים, טיפולים רפואיים, מכשירי שמיעה, שיקום תעסוקתי והטבות נוספות.

הליך ההכרה בפגיעות אוזניים מחייב שילוב מדויק בין רפואה למשפט. תביעה המוגשת ללא תשתית רפואית מלאה, ללא פירוט תנאי השירות, או ללא חיבור ברור בין החשיפה לרעש לבין הממצאים

הרפואיים – עלולה להידחות גם כאשר קיימת פגיעה אמיתית בפועל. לעומת זאת, תביעה המבוססת על תיעוד רציף, בדיקות השוואתיות וחוות דעת מקצועיות – מגדילה משמעותית את סיכויי ההצלחה.

בנוסף, יש לזכור כי גם כאשר נקבעים אחוזי נכות נמוכים יחסית, קיימת חשיבות לבחינת אפשרות של החמרת מצב בעתיד, שכן פגיעות שמיעה נוטות להחמיר עם השנים. קביעה ראשונית מדויקת עשויה להוות בסיס משפטי חשוב להליכים עתידיים.

לבדיקה מקצועית של זכאות, בחינת מסמכים רפואיים וליווי מלא בהליכי ועדות, עררים וערעורים מול משרד הביטחון: 050-7706701

באתר של עו"ד אורי צפורי ניתן לקרוא על ליווי משפטי אישי לאורך כל ההליך.