פגיעות שמיעה בצבא – נזק שקט בעל השלכות כבדות משקל
כשהרעש בשירות הופך לנכות מתמשכת
תביעת אוזניים משרד הביטחון מוגשת במקרים שבהם חיילים, אנשי קבע ואנשי כוחות הביטחון סובלים מירידת שמיעה, טנטון (צפצופים באוזניים), פגיעות באוזן הפנימית או ליקויי שמיעה אחרים שנגרמו עקב חשיפה לרעש מזיק במהלך השירות הצבאי. מדובר באחת הפגיעות הנפוצות ביותר בצה"ל, במיוחד בקרב לוחמים, תותחנים, אנשי שריון, מפעילי ציוד מכני כבד, אנשי חיל האוויר ומי שנחשפו באופן ממושך לירי, פיצוצים ורעש בעוצמות גבוהות.
בשונה מפציעה תאונתית ברורה, פגיעות שמיעה מתפתחות לרוב בהדרגה. לא תמיד מתרחשת החמרה מיידית, ולעיתים הנזק מצטבר לאורך שנים של שירות עד שהוא בא לידי ביטוי ממשי. חיילים רבים מתרגלים לצפצופים, לירידה הדרגתית בשמיעה או לקושי בהבנת דיבור, ורק לאחר השחרור – ולעיתים כעבור שנים – הם פונים לבדיקה מסודרת. מצב זה יוצר קושי ראייתי, אך אינו שולל את האפשרות להכרה בנכות.
מבחינה משפטית, אין די בהוכחת ליקוי שמיעה בלבד. יש להראות כי מקורו של הליקוי הוא בשירות הצבאי, ולא בגורמים אחרים כגון עבודה אזרחית רועשת, מחלות רקע או חשיפה לרעש מחוץ למסגרת הצבאית. לשם כך נדרשת בחינה מעמיקה של אופי התפקיד, משך החשיפה לרעש, תנאי השירות בפועל, וכן בדיקות שמיעה מתקופת השירות ולאחריו.
מה נדרש לצורך הוכחת הקשר לשירות
- הצגת אופי התפקיד והמשימות שבוצעו בפועל
- תיעוד של חשיפה לרעש מזיק לאורך תקופה ממושכת
- בדיקות שמיעה מתקופת השירות ובמהלך השנים שלאחריו
- אבחנה רפואית עדכנית לליקוי שמיעה או טנטון
- שלילת גורמי סיכון אזרחיים משמעותיים
- הוכחת השפעה תפקודית על עבודה, תקשורת וחיי יום-יום
- שלב הגשת תביעה נגד משרד הביטחון בצירוף מלוא המסמכים
הקשיים הנפוצים בתביעות שמיעה
אחד הקשיים המרכזיים בתביעות אוזניים הוא טענת “נזק מצטבר שאינו בהכרח קשור לשירות”. משרד הביטחון בוחן לא פעם האם הנזק נגרם כתוצאה מחשיפה אזרחית מאוחרת, עבודה במפעלים רועשים, שימוש בכלים רועשים לאחר השחרור, או תהליכים טבעיים הקשורים לגיל. לכן, קיים משקל רב ליכולת להוכיח כי עיקר הפגיעה נעוצה דווקא בשירות, בהיקף החשיפה ובעוצמתה.
קושי נוסף נוגע לאחוזי הנכות. גם כאשר מוכרת הפגיעה, לעיתים נקבעת נכות רפואית נמוכה אשר אינה משקפת את המציאות התפקודית בפועל. טנטון חמור, למשל, עלול לגרום להפרעות שינה, קושי בריכוז ופגיעה משמעותית באיכות החיים, אך לעיתים זוכה לאחוזי נכות נמוכים יחסית. גם במקרים אלה יש משמעות רבה לבחינה מדוקדקת של הקביעה ולשקילת צעדים להעלאת אחוזי הנכות.
לסיכומו של דבר
פגיעות שמיעה שנגרמו במהלך השירות הצבאי הן פגיעות שקטות, אך בעלות השלכות יומיומיות כבדות משקל. ירידה בשמיעה, צפצופים תמידיים באוזניים, קושי בתקשורת ופגיעה בתפקוד בעבודה – כל אלה משפיעים ישירות על איכות החיים, על היכולת להשתלב בתעסוקה ועל המצב הנפשי.
הליך ההכרה בפגיעות שמיעה מחייב בניית תיק רפואי מוקפד, הצגת תמונת שירות מלאה, והוכחה משכנעת של הקשר בין תנאי השירות לבין הנזק שנגרם. טעויות בשלב איסוף הראיות, פערים בתיעוד או הצגה כללית מדי של תנאי החשיפה לרעש – עלולים להביא לדחיית התביעה או לקביעת אחוזי נכות נמוכים מן הראוי.
מנגד, התנהלות נכונה, תיעוד שיטתי והצגת ההשלכות התפקודיות בפועל – עשויים להביא להכרה מלאה בזכויות, לתגמול חודשי הולם ולהכרה בהשלכות הרפואיות ארוכות הטווח של הפגיעה.
לבדיקת זכאות, ניתוח מסמכים וליווי מלא בתביעות שמיעה מול משרד הביטחון: 050-7706701
בקרו באתר עו"ד אורי צפורי וקראו על ליווי משפטי מלא מול משרד הביטחון.
